"פיקוח הכנסת על הממשלה חייב להיות שקוף"

הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור קיימה היום דיון ראשון בשיתוף נציגי הממשלה והגורמים אזרחיים שמטרתו גיבוש אמנה לשקיפות ציבורית. זהו דיון ראשון מבין מספר דיונים שיתקיימו במהלך השנה הקרובה שבסופה מתכוונת הוועדה להציג מסמך עקרונות שיאומץ על-ידי משרדי הממשלה השונים.

יושב-ראש הוועדה ח"כ סתיו שפיר: "השבוע מציין העולם את שבוע השקיפות הפרלמנטרית ומדינת ישראל מצטרפת אליו לראשונה. ברגעים אלה מתקיימות ישיבות דומות בפרלמנטים ברחבי העולם, מדרום אמריקה ועד למזרח התיכון. זה עיתוי מצוין להתחיל לכתוב את האמנה הישראלית לשקיפות. המטרה של האמנה היא לגבש את הדרך לשקיפות מיטבית, להציע מצע של רעיונות וצעדים אופרטיביים להנגשת הממשל לציבור, פתיחת המידע ובניית אמון מחודשת בין השלטון לבין האזרחים. הגיעה לכאן היום נציגות מכובדת של נציגים הן ממשרדי הממשלה והן מהארגונים האזרחיים, כולם בעלי הבנה מעמיקה של הנושא, וכל המשתתפים מוזמנים לתרום את חלקם. עד סוף השנה נציג מסמך שיתווה את עקרונות השקיפות הממשלתית בישראל, ויהפוך אותנו מ'סטארט-אפ ניישן' בכלכלה, גם ל'סטארט-אפ ניישן' של שקיפות ודמוקרטיה".

רבקי דב"ש, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע: "תהליכים ביורוקרטיים לוקחים זמן וזקוקים לאורך נשימה. בעולם אין אמנות כמו זאת שרוצים לחבר אבל קיימים קודים ספציפיים. יש מספר דברים שחשוב שיהיו בדיונים על האמנה: תיאום ציפיות, להיות פרקטיים וחשובה גם הבקרה. חשוב לדעת מה קורה אחרי שיצאנו לדרך כי אחרת זה לא שווה".

"בפוליטיקה לא כל דבר צריך לחשוף"

ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "יש כאן אתגר והסיכון הוא ששקיפות הופכת להיות כלי קואליציוני. פוליטיקה מבוססת על דילים. ואם הרשימה הערבית מקבלת תוכנית חומש למגזר הערבי ובגלל זה הם מצביעים בצורה כזו או אחרת זה סוג של המשחק הפוליטי. שקיפות היא לא ערך בפני עצמו. מה שחשוב הוא האמון. לא כל דבר צריך להגיד ולא כל דבר צריך לחשוף וזוהי הפוליטיקה. אני חושב שכל הנושא של דילים פוליטיים לא צריך להיות חלק מהדיון על אמנת שקיפות. בגלל שבכנסת הכל מצולם, לפעמים אנשים מדברים בהצהרות. אבל כשהם נפגשים באחד על אחד ניתן להגיע להסכמות שאולי עדיף שלא יחשפו".

ח"כ לשעבר מיכאל איתן, ששימש כשר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור, אמר: "אחד הדברים שצריכים להשתלב במערך של שקיפות המידע צריך להיות חלק מהפיקוח של הכנסת על הממשלה. אם חברי הכנסת יהיו פעילים ויבינו שכחלק מעבודתם הם צריכים לקבל מידע וכל ח"כ יכול לבקש את המידע לא דרך חוק חופש המידע אלא כחלק מתפקידו, ברגע שיתקבל מידע הוא יגיע גם לציבור. הבעיה היא ראייה מרכזית של כל הממשלה עם ראייה פוליטית שיכולה לתאם בין כל הגורמים. היום הסמכויות מפוזרות בין משרדים שונים והם לא מתואמים. אין גוף אחד שמרכז וקובע מדיניות. אין שר שאחראי להממשל הפתוח".

מאיה עדולמי, מרכזת תחומי ממשל פתוח ומידע פתוח: "אני רואה את זה כאחריות שלנו ליצור אמון מול החברה האזרחית, אבל זה צריך להיות הדדי. ברוב המדינות יש שר שמלווה את התוכניות האלה אבל מאז שמיכאל איתן עזב אין שר ממונה. כולם כבר מבינים שהמידע שייך לציבור. אנחנו עובדים כל הזמן על הנגשה שלו ופיתוח של אפליקציות להצגתו. בהרבה מקומות בעולם יש את אותן בעיות כי יש פעילות מבוזרת ולא תחת משרד ממשלתי אחד. הבעיה שאין שר ממונה היא כאמור בעיה אבל לא תמיד זה הפתרון. אנחנו נמצאים במקום בסדר בהשוואה למדינות אחרות. הייתי רוצה שנהיה במקום מוביל".

תהילה אלטושלר, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אמנות לא צריכות להיות מעוגנות בחוק. אם נעשה סוג של 'תפסת מרובה' נשאר עם 'לא תפסת'. יש כאן גופים שונים עם מערכות שונות ולא הכל יתאים לכולם. צריך לנהל נכון את המידע כדי שיהיה קל להנגיש אותו. צריך להתחיל בכנסת. מה צריך להיות באתר הכנסת. ארגז הכלים לח"כ המפקח. אילו סמכויות יש לו לחזק את יכולות הפיקוח של הח"כ. תפקודו של המחוקק - לייצר סטנדרט של יומנים פתוחים לציבור, מסמכי רקע שהוא קיבל. תהליך הערכת השפעות של חקיקה לפני שמגישים הצעת חוק פרטית. אני חושבת שצריך להתחיל בכנסת כדוגמה ולראות איך זה עובד".

שבי קורזן, הסדנא לידע ציבורי: "אני מסכימה שיש מקום לעשות עבודה יסודית על מספר נושאים. הכנסת היא באמת שקופה יחסית למשרדי ממשלה אחרים ובגלל שיש כאן ניסיון והבנה של חשיבות לשקיפות זה המקום להגיד אנחנו במקום מסוים ובוא נתקדם הלאה. יש שקיפות אולי נדבר על הנגשה. יש עדיין חלק של מידע שלא נגיש ונתונים שחסרים, כמו למשל כמה זמן חבר כנסת היה בתוך ועדה. היינו שמחים למדדים נוספים".

קרין נהון, המרכז הבינתחומי הרצליה: "צריך הצהרה מסודרת ורשמית של מה אנחנו רוצים להשיג בשקיפות. אחת הבעיות בארץ שאין סטנדרט במדינה לגבי הנגשת המידע. היום כל מאגר מידע מוכנס בצורה ידנית ונבדק לפני שמעלים אותו בשונה ממקומות באחרים בעולם שם הכל מועלה בצורה אוטומטית. הבעיה היא שאין תקציב ואין סטנדרט אם נפתור את זה נפתור את הבעיה. צריך לא רק לדעת מה להנגיש, אלא להעביר לציבור מידע גם מה לא הונגש לציבור".

עינת הורוביץ, התנועה לחופש מידע: "בכל אמנה כדאי להתייחס לנושא המטרות כי תמיד יש אי-הסכמה. אמון הציבור בעיני זו לא המטרה של אמנת השקיפות אלא השירות לאזרח".