ועדת הכלכלה של הכנסת החלה (יום ג', 13.10.15) להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק ה' מתוך הצעת חוק ההסדרים - הפרק העוסק בתיקוני חקיקה שנועדו להקל על חיבור מפעלים לרשת הגז הטבעי.
סגנית הממונה על התקציבים באוצר,
שירה גרינברג, אמרה כי תיקון החוק הוא הצעד המשמעותי ביותר והמרכזי שנועד להגברת הפריון, הורדת יוקר המחיה ושיפור התחרותיות של התעשיה הישראלית מול העולם והפחתת הזיהום הסביבתי. מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים,
שאול מרידור, אמר כי "המטרה של המשרד היא להגדיל את השימוש בגז הטבעי במשק, בעיקר בתעשיה ובתחבורה, שכן החלופות האחרות פחות זולות ופחות נקיות. הכל תוך שמירה על הבטיחות".
רכז תעשיה ומסחר באוצר, אמיר רשף, סקר את עיקרי התיקונים בחוק ואמר כי המטרה היא לייצר רגולציה קלה יותר שתאפשר חיבור המפעלים לגז הטבעי, בצורה מאוזנת שתשמור על הבטיחות. לדבריו, אחד החסמים היה הביורוקרטיה בהליכי התכנון והעובדה שאין למי לפנות במקרה שאישור תוכניות לא מתבצע לפי לוחות הזמנים המחויבים. לפי הצעת חוק יבוטל הצורך בקבלת היתר בנייה לפריסת רשת החלוקה, אישור התוכניות יבוצע תוך 90-120 יום ויוקם מוסד ערר ארצי בעל סמכות לאשר את התוכניות. "היום כל מפעל שרוצה להתחבר לגז טבעי צריך אישור מהממונה על הבטיחות ברשות הגז וזה נטל רגולטורי בלתי סביר, ולכן יש רק 25 מפעלים שמחוברים לרשת הגז כש-15 מתוכם הם מפעלים גדולים", אמר רשף. הוא הוסיף כי "לא צריך שרשות הגז תאשר כל מפעל, אבל צריך לשמור על בטיחות ולכן האישורים יינתנו על-ידי גופים מוסמכים". לדבריו, המהלך צפוי לחסוך למדינה 500-700 מיליון שקל בשנה והיעד הוא לחבר 450 מפעלים חדשים לרשת הגז הטבעי עד שנת 2020.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בירך על ההצעה אך אמר כי היא עדיין לא מושלמת ויש לטפל ברישוי המפעלים ברשויות המקומיות. הוא קרא גם לטפל במשאיות המובילות גז טבעי דחוס (CNG) ובמתקני הגז הטבעי הדחוס במפעלים, שלא הוסדרו במסגרת ההצעה. המדען הראשי של
משרד התחבורה, שי סופר, אמר כי המשרד מקדם הנעה חלופית בגז טבעי ובחשמל, והוסיף כי צריך לתת את הדעת גם על הקמת תשתיות לשם כך.
עו"ד נעם ברימן, המייצג את חברת החלוקה מרימון גז טבעי, אמר כי ההצעה לא פותרת את הצורך בתיאומים הרבים עם גופי התשתית. מנכ"ל פניציה, ערן חיימוביץ, אמר כי הבעיה היא שלא ברור מי אחראי ליישום החוק בסופו של דבר. "זה עקב אכילס של החוק הקודם וגם של ההצעה הזו, כי כל אחד יכול להגיד שזה לא אחריותו לאשר תוכניות בזמן, ולטעון שלא הוגשו לו מסמכים, שאין אישורים ושלא נעשו תיאומים - ואז איש לא אחראי שתוכנית אכן תאושר תוך 90 יום", אמר.
סמנכ"ל בז"ן, ירון נמרוד, התייחס לנושא התקינה ואמר כי מתקני בז"ן נבנו לפי תקינה אמריקנית וההצעה היא לבדוק מתקנים לפי תקינה אירופית הולנדית. המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, ינון אלרועי, אמר כי מתבצע מהלך במכון התקנים כדי שיהיה תקן ישראלי. לדבריו, התקן האירופי יאושר עד סוף השנה הזו ותקן אמריקני יאושר עד אפריל 2016.