ענקית האשראי הבינלאומית, coface, שהחלה לפעול לאחרונה ישירות בישראל, מתריעה (יום ב', 19.10.15) מפני המצב הכלכלי ביפן, הנחשבת לכלכלה השלישית בגודלה בעולם. בחברה אומרים כי המצב הכלכלי במדינה ממשיך להחמיר והסיכון ליצואנים הישראלים למדינה גדל. ב-coface אומרים שההתאוששות במצב הכלכלי ביפן צפויה להיות איטית ועל היצואנים הישראלים, המחפשים שווקים חדשים ולהרחיב את הפעילות בשווקים קיימים, לקחת זאת בחשבון.
כ-750 מיליון דולר ייצוא ישראלי ליפן
על-פי נתוני הלמ"ס, היקף הייצוא הישראלי ליפן עמד בשנת 2014 על למעלה מ-740 מיליון דולר. עיקר הייצוא הינו בתחום התעשיות הכימיות (כ-140 מיליון דולר) ותחום המכשור האופטי והרפואי (כ-225 מיליון דולר). מהנתונים עולה כי בחודשים ינואר-אוגוסט 2015 נרשמה ירידה של למעלה מ-5% בייצוא הישראלי למדינה והוא הסתכם בכ-460 מיליון דולר, לעומת כ-486 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.
על-פי coface, ההידרדרות במצב הכלכלי היפני ממשיכה, והמכירות הקמעונאיות עדיין תנודתיות וחלשות כשהמכירות גדלו לעומת שנה קודמת ב-0.8% בלבד בהשוואה מאוגוסט לאוגוסט, לאחר עלייה של 1.8% ביולי. הייצור התעשייתי במשק היפני נותר ללא שינוי גם באוגוסט (עלייה של 0.2% לאחר 0,0% ביולי), ומשתפר בקצב איטי למדי. תוצאות אלו של המשק עולות בקנה אחד עם התוצאות הכלכליות הירודות האחרונות וירידה של התמ"ג ב -0.3% ברבעון השני 2015 בהשוואה לתקופה המקבילה לו אשתקד.
על-רקע מצב כלכלי קשה זה וההידרדרות באיכות האשראי, חברת S&P אף הורידה לאחרונה את הדירוג לחוב היפני מ-"AA מינוס") ל-"A פלוס".
הסיבה העיקרית לכך שפעילות המשק היפני עדיין מתונה נעוצה בצריכה הביתית החלשה והפגיעה בכח הקניה של הצרכנים. פגיעה הנעוצה במטבע החלש, העלאה של המע"מ בחודש אפריל 2014 וגידול זוחל בשכר. בנוסף, גם להאטה בסין יש השפעה שלילית על עסקים יפניים, במיוחד ביצוא.
לפי coface, מתברר שהמדיניות של אייב, ראש ממשלת יפן, עדיין לא עזרה להחיות את הכלכלה היפנית ובינתיים המדיניות מתבססת על שלושה ראשי חץ שלא צלחו. לאור כל זאת הסיכונים הינם המשך שקיעת המשק היפני בדפלציה - בעיה מתמשכת למדינה כבר כשני עשורים. יעד האינפלציה של הבנק המרכזי היה 2%, אולם הוא לא הושג בשל הוצאות חלשות וירידה במחירי הנפט.
בנוסף, ב-coface מעריכים כי ההאטה הכלכלית בסין עלולה להשפיע לרעה על הכלכלה של יפן. סין היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של יפן אחרי ארצות הברית. היצוא של יפן לסין היווה 18.3% מכלל היצוא שלה בשנת 2014. חלק מהתפוקה התעשייתית היפנית האיטית מיוחס לירידה בייצור של מוצרי אלקטרוניקה ורכיבים אוטומטי וזאת בתגובה לירידה בביקוש למוצרים כאלה בסין. לפי ה-
OECD, ירידה של 2% בצמיחת ביקושים מקומיים סיניים במשך שנתיים, תפחית את התמ"ג היפני ב-0.6% לשנה בשנת 2015 וב-0.65% בשנת 2016.
לפי coface, התאוששות חזקה נראית קשה להשגה. ראש הממשלה והקבינט שלו הבטיחו לשקול חבילת תמריצים פיסקלית כדי לשפר את הצמיחה השבירה ברבעון האחרון של השנה. ראש ממשלת יפן הצהיר כי הוא יעבור לטפל בבעיות הכלכליות על-ידי שיפור שירותי החינוך, עידוד שיעור הילודה, תיקון מערכת הביטחון הסוציאלית מתוך מטרה להתאימו לאוכלוסייה מזדקנת והגדלת התוצר בכמעט 20% ל-600,000 מיליארד ין. עם זאת, ראש הממשלה לא נתן שום לוח זמנים ברור להשגת מטרותיו - דבר שמעורר מעט ספקנות לגבי ההצלחה של הפרויקט.
