נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, ביטלה (יום ד', 16.12.15) את החלטתו של שופט בית משפט השלום בתל אביב,
יאיר דלוגין, לפיה עו"ד פז רימר לא יוכל לייצג לקוחות בפניו.
בני הזוג ברי איצקין ושרונה איצקין הגישו תביעה נגד חברת הבנייה רמי שבירו בטענה לליקויי בנייה. תוך כדי ההליך צורף רימר לצוות עורכי הדין של שבירו, ובעקבות כך הוציא דלוגין את ההחלטה הבאה:
"רימר נשוי לבתה של בת דודתה של אמי. אציין כי אני איני בקשר עם דודתה של אמי ולמיטב זכרוני מעולם לא נפגשתי עם עו"ד רימר או עם אשתו בנסיבות משפחתיות או חברתיות ואיני ולא הייתי מעולם בקשר עימם.
"הקשר היחיד שקיים ואף הוא מתקיים בתדירות נמוכה מאוד (בעיקר אירועים משפחתיים מיוחדים כגון ימי הולדת, בר מצווה וכו'), הינו אך ורק בין הורי ולבין דודתה של אימי ובעלה (הורי אינם בקשר עם עו"ד רימר ואשתו, למעט פנייה בודדת של אבי אל עו"ד רימר לפני שנים בקשר לעסקה כלשהי ומבלי שהדבר הבשיל לכדי ייצוג (אני עצמי פוגש את בת דודתה של אמי ובעלה באותם אירועים משפחתיים מיוחדים הנזכרים לעיל שמתקיימים בתדירות נמוכה כאמור)".
שבירו ביקשו לפסול את דלוגין, אך הוא סירב וקבע שבשל מראית פני הצדק - רימר לא יוכל לייצג בתיק. על כך הגישה שבירו ערעור ונאור קיבלה אותו. היא אומרת, שהקרבה בין דלוגין לרימר אינה נכנסת לגדר הקרבה היוצרת עילת פסלות ואין ביניהם "קרבה ממשית אחרת" כפי שנקבע בכללים. מדובר ב"קרבה על הנייר", אומרת נאור, וניתן היה להסתפק בהודעה שמסר דלוגין לצדדים.
עוד אומרת נאור כי לאור פסק דינו של בית המשפט העליון בעניינה של השופטת סיגל רסלר-זכאי - שם בוטלה פסילתה בשל קשר עקיף מאוד שלה עם אחד הצדדים - לא היה מקום שדלוגין יפעל משיקולים של מראית פני הצדק. לכן, היא קובעת, לא היה מקום לפסילתו של רימר מלהופיע בפניו.
לבסוף מציינת נאור: "בנסיבות העניין איני נדרשת כלל כאמור לסוגיית שחרור עורך דין מייצוג בעל דין תחת פסילת שופט, שהיא סוגייה מורכבת, ואותיר אותה לעת מצוא". את שבירו ייצג רימר.
