"הצבעת משקיע מוסדי בעד קבלת הצעת רכש מהווה ראיה כמעט מכרעת להגינות המחיר בהצעת הרכש, בהעדר ראיות ספציפיות לסתור". כך קובעת (יום ב', 21.12.15) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן.

אגמון-גונן מוסיפה: "אם המדינה מאפשרת למשקיעים המוסדיים לנהל כספי חוסכים, לרבות חסכון פנסיוני בסכום כולל של כ-1.2 טריליון שקל, לא ניתן באותה נשימה לומר כי אין לתת משקל להצבעתם של המשקיעים המוסדיים בעד הצעת רכש, בשל ניגודי עניינים שהם נגועים בהם. זאת, כאמירה כללית ומבלי להצביע על ניגוד עניינים מסוים במקרה נתון.

"...מקום שהמדינה קבעה הסדרים רבים בעניין זה, ושוכנעה כי די בהסדרה, במשטר הרגולטורי שנקבע, כדי לאפשר למשקיעים המוסדיים להחזיק ולנהל את חסכונותיהם של מרבית האזרחים, מכך נגזר כי סומכים על המשקיעים המוסדיים כי יפעילו את שיקול דעתם המקצועי, ועל כן צריכה להיות משמעות מיוחדת להצבעתם. אם נאמר אחרת: היינו, כי ככלל, או במקרים רבים, לא פועלים המשקיעים המוסדיים לטובת החוסכים, אזי כיצד מאפשרים להם לנהל את חסכונות אזרחי המדינה?", היא שואלת רטורית.

הדברים נאמרו בהחלטתה של אגמון-גונן לאשר הגשת תביעה ייצוגית בסך 8.5 מיליון שקל נגד חברת אוליצקי כרייה, בטענה שמחיר הצעת הרכש שביצעה בשנת 2009 היה נמוך מדי. אגמון-גונן אומרת, כי במקרה זה קיימות אינדיקציות ברורות לכך שיש ממש בטענה זו, ולעומת זאת לא מתקיימות ההנחות הנוגעות למשקיע מתוחכם, ולכן יש סבירות שהתביעה תתקבל.

אגמון-גונן מצביעה בין היתר על כך, שאנשי אוליצקי עצמם הודו שהמחיר שנקבע - 5.75 שקלים למניה - לא התבסס על בדיקה כלשהי אלא על הערכתם-שלהם את שווי החברה. עוד היא עומדת על הפער הניכר בין ההון העצמי בפועל של החברה לבין זה שנגזר ממחיר המניה בהצעת הרכש, כאשר המחיר הנובע מההון העצמי היה צריך להיות 8 שקלים למניה.

לצד זאת קבעה אגמון-גונן, כי דניאל מגן - שהגיש את הבקשה - אינו ראוי לייצג את הקבוצה, משום שהורשע בעבר (בשמו הקודם, דניאל מיצנגנדלר) בעבירות ניירות ערך. לפיכך היא הורתה לעוה"ד יואל פרייליך ואמיר פז, שאושרו כבאי-כוחה של הקבוצה, לנסות ולאתר תובע חילופי, ורק אם יימצא כזה - יימשך הטיפול בבקשה. את אוליצקי ומנהליה מייצגים עוה"ד גל הררי, שני סדוף-פרל, עופר דורון ויוסי טמשה.