רובינשטיין: מעשיו של מזרחי - חמורים
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט העליון לדחות עתירה שהגיש ח"כ גלעד ארדן, המבקש להורות ליועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין פלילי את ראש אגף החקירות, ניצב משה מזרחי, באשמה שביצע עבירות על חוק האזנת סתר, עבירות של הפרת הוראה שניתנה על-ידי בית המשפט, וכן שורה של עבירות משמעתיות הקבועות בפקודת המשטרה. תשובת הפרקליטות הוגשה על-ידי עו"ד שי ניצן [תשובת מזרחי, ראו בהמשך].
העתירה הוגשה על-ידי ארדן, באמצעות עו"ד דן אבי-יצחק, בעקבות דוח היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שקבע כי אין להעמיד את מזרחי לדין פלילי ו/או משמעתי. ואולם, קבע רובינשטיין, יש להדיח את מזרחי מתפקידו כראש אגף החקירות, וזאת בכפוף לשימוע.
הדוח שהגיש רובינשטיין התייחס למעשים מפוקפקים של מזרחי בשורה של פרשיות, בעת שכיהן כראש יאחב"ל, ובראשן: האזנות סתר באופן בלתי חוקי לאביגדור ליברמן, מיכאל גורלובסקי ודוד אפל. מזרחי הורה לתמלל שיחות פוליטיות, אישיות ואחרות. זאת באופן החורג, ולעיתים נוגד, צווים של בית המשפט.
בהודעת הפרקליטות, אותה אישר רובינשטיין מבעוד מועד (ההודעה הוגשה ביום 31.12.03, היום האחרון לכהונתו כיועמ"ש), קובע רובינשטיין, כי אומנם צווי בית המשפט אסרו תימלול שיחות בלתי רלוונטיות באותן חקירות הקשורות לאישים הנ"ל.
ואולם, במהלך החקירה לא הוכח מעבר לכל ספק כי מזרחי היה מודע לאותן מגבלות שהוטלו. עם זאת, קובע רובינשטיין, מזרחי ביצע מעשים חמורים, כאשר הפעיל נוהל של תמלול שיחות אסורות, ואף שמר באחריותו תמלילים של שיחות פוליטיות ואישיות, שלא היו רלוונטיות לחקירות שנוהלו.
רובינשטיין קובע בתשובתו לבג"צ, כי מעשיו ומחדליו של מזרחי היו בבחינת "משגה חמור". עם זאת, הוא קובע, כי מאחורי הפעלת שיקול הדעת הלקוי לא נמצא כל מניע או ראיה לכך שמזרחי פעל מתוך מניעים זרים, או כדי לקבל טובות הנאה אישיות.
אכן, ה"מניע" לפעולה אינו חזות הכל, "ומניע כשר אינו יכול להכשיר פעולה בעייתית. בוודאי שמניע כשר אינו יכול להצדיק תוצאה כפי שהתחוורה כאן, במסגרתה קיבל קצין בכיר, משך מספר חודשים, בעת מערכת בחירות, מידע שוטף על דעות, מגעים ומהלכים בקרב הצמרת הפוליטית, לרבות שיחות פוליטיות של ראש ממשלה, שעה שלחלק משיחות אלה אין קשר לחקירה.
כפי שצויין בהחלטה, גם אם לא לכך כיוון קצין המשטרה, וגם אם לא עשה שימוש בחומר, עדיין מדובר בתוצאה בעייתית ביותר מבחינת גבולות כוחה של המשטרה".
רובינשטיין מסביר מדוע המליץ על הדחת מזרחי
בנסיבות אלה, מסביר היועמ"ש בתשובה לבג"צ, על-סמך מכלול העובדות, סבר היועמ"ש כי המישור הנכון לטיפול בנושא, מבחינת האינטרס הציבורי, הוא המישור הפיקודי-מנהלי - ולא המישור המשמעתי.
"עמדה שכזו מקובלת היא במקרים רבים, וזאת למשל בצה"ל, שבו מקובל כי לעתים, בגין כשל של מפקד האחראי לנושא מסוים, מומלץ על הסקת מסקנות פיקודיות-מנהליות בעניינו - ולא בהכרח על העמדתו לדין משמעתי. כך סבר היועמ"ש גם בעניין דנן, ועל כן המליץ המלצות שונות בנושא הפיקודי-מנהלי".
בתגובת הפרקליטות, בשמו של רובינשטיין, נטען כי החלטות היועמ"ש, שלא להעמיד לדין את מזרחי לדין פלילי או משמעתי, "היו כולן החלטות מקצועיות, ענייניות וסבירות, שלא נפל בהן כל פגם.
"אכן, היועמ"ש ראה בחומרה רבה את התנהלות היאחב"ל וזו של ראש יאחב"ל ולפיכך המליץ על צעדים פיקודיים-מנהליים. ואולם, בכך אין כדי לומר, כנטען, כי החלטתו על אי נקיטת הליכים פליליים משמעתיים היתה פגומה. לפיכך נבקש את דחיית ראשי העתירה".
מזרחי: העתירה - פרק נוסף במסכת התנכלויות
מזרחי הגיש אף הוא לבג"צ את תגובתו, באמצעות באי-כוחו - עורכי הדין חנה ברוכי ואורי פנסו. לדבריו, הנזק שנגרם מפעולותיו, אם בכלל, הינו זעיר ביותר. הוא נהג בזהירות בחקירות שניהל, וזאת על-אף החשדות שעמדו בבסיס החקירות - "שהיו חקירות חשיפה של תופעות פשיעה... והיותן קשורות לפרשיות חמורות אחרות שבחלקן כבר הוגשו כתבי אישום וחלקן בחקירות גלויות היום".
מזרחי מעלה טענות קשות נגד היועמ"ש, על שהורה לסגור את התיק נגד סטניסלב יאז'מסקי (חוקר שנאלץ לפרוש מיאחב"ל, בגלל מזרחי), תמורת עדותו בפרשה נגד מזרחי. במקביל הוא קושר כתרים לשלוש הפרקליטות שהגנו עליו: פרקליטת המדינה עדנה ארבל, המשנה לפרקליטת המדינה נאוה בן-אור ופרקליטת מחוז דרום, יסכה ליבוביץ.
בתשובתו מעיד מזרחי על עצמו, כ"חוקר ותיק ומנוסה". משך שלוש שנים כראש יאחב"ל, נטען, "ניהל חקירות חשיפה קשות ומורכבות עם הכנסת ידיו לאש, מול אנשים בעלי עוצמות וכוחות, שגררו אחריהם משך שנים ארוכות של מתקפות אישיות שלא היו כמותן מול איש משטרה ואיש מערכת אכיפת החוק. פעולותיו לא חרגו מהמותר. תמיד עשה תפקידו נאמנה ותוך שמירה על החוק, ולא נרתע מכל הניסיונות לרפות את ידיו, בדרכים שונות".
מזרחי מציין עוד בתשובתו, כי הוא הקדיש ימים ולילות למילוי המשימות הקשות אשר הוטלו עליו, לא בחר בדרך הקלה, לא התחמק ממילוי משימות גם אם הן כרוכות בלחצים של אנשי כח ושררה אשר להם יש חברים וגישה ישירה למוסדות השלטון...".
מזרחי טען בתשובתו, כי לא היה לו עניין אישי בחקירות שניהל, והוא לא עשה בחומר האסור (לגישת רובינשטיין), שהתקבל אצלו, כל שימוש פסול ולא העבירו לעיונו של איש.
כן הוא טוען, כי הוא מופלה לרעה בכל מהלכי החקירה והמשפט נגדו, בפרשה זו. "המשיב 2 [מזרחי, י.י.] לא היה נחקר כלל אם היה מדובר בכל חוקר אחר ואם לא היה מדובר בשועי ארץ ובעלי השפעה וממון ש'העזו' להאזין להם - האזנה שכאמור אושרה על-ידי בית משפט".
הוא מוסיף: "שאלה מתבקשת היא האם היה ח"כ נזעק ומגיש עתירה בגין האזנה על-פי צו לעניינים אישיים ואחרים של 'בוזגלו' במסגרת חקירה".
