שוטרים הניחו לשיכור לנהוג

שני שוטרים אפשרו לנהג שיכור להתחיל לנהוג ולסכן את עצמו ואחרים, ורק לאחר זמן מה עצרו אותו - קובע (3.2.16) שופט בית המשפט לתעבורה בחיפה, שלמה בנג'ו.

הישאם אבו-זלף וחוסייסי איהב פעלו ב-29.2.16 לפנות בוקר ברחוב בחיפה נגד נהגים שיכורים. הם הבחינו בעמי שוקרון וברעייתו פוסעים על המדרכה, כאשר בידיו כוס ובה משקה החשוד להיות אלכוהולי, ממנה לגם. השוטרים עקבו אחרי הזוג, שנכנס לרכבו ושוקרון החל לנהוג. כמה דקות מאוחר יותר עצרו אותם השוטרים ושני בני הזוג נכשלו במבחן שכרות.

בנג'ו אומר: "הגם שהשוטרים ביצעו את מלאכתם, הרי שקיימת מידה לא מבוטלת של אי-נוחות וטעם לפגם, בכך ששוטרים מבחינים במבקש כשהוא חשוד כשיכור (אחרת, מדוע עקבו אחריו), עוקבים אחר פעולותיו זמן לא מבוטל, צופים בו כשהוא פוסע לעבר רכבו, עולה לרכב, מתיישב במושב הנהג, כשהם יודעים מראש שהוא עומד לנהוג ברכב, כשהוא שיכור, מניע את הרכב ומתכוון לפתוח בנסיעה, ולמרות כל זאת, השוטרים לא עושים דבר, כדי למנוע ולסכל את הנהיגה האסורה, הטומנת בחובה פוטנציאל סיכון חיים, למבקש ואשתו, וליתר המשתמשים בדרך".

בנג'ו מדגיש, כי חובתה הראשונית של המשטרה היא למנוע פשיעה. "לפיכך, נוכח לשון החוק, המתנה מן הצד, על-מנת שהעבריין יעבור עבירה, תוך ידיעה שהוא עומד לבצעה, ותוך כדי כך, קרוב לוודאי שיסכן את עצמו ואת הציבור, ורק לאחר שיבצעה, לפעול לתפיסתו והבאתו לדין - עומדת לכאורה בניגוד לחובת המשטרה, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, ועלולה להוות הכשלה, אף שלא מדעת, ולהקים לנאשם הגנה מן הצדק".

לאחר שהוא מציין את חובת "לפני עיוור לא תתן מכשול" ואת יחס המשפט העברי לכך, ממשיך בנג'ו: "בנדוננו, כאשר שוטר תנועה רואה, זה מקרוב, כי אדם החשוד כשיכור, עומד לבצע לפניו עבירה של נהיגה כשהוא שיכור, ויש ביכולתו של השוטר למנוע את ביצועה, ראוי הוא, שהשוטר יתריע בפניו ויזהירו, לבל יעבור את אותה עבירה, הואיל וטמונה בה סכנת חיים לו וליתר הציבור. חובת עשה זו, נובעת לגישתי מההוראה הנורמטיבית הקבועה בפקודת המשטרה והמופנית לכל שוטר בכל אתר ואתר".

עם זאת, במקרה הנוכחי החליט בנג'ו שלא לבטל את כתב האישום, שאומרו שעל שוקרון מוטלת האחריות לכך שנהג שיכור. את שוקרון ייצג עו"ד ניר בוכמן, ואת המשטרה - עו"ד שרון מרקוביץ.