הצעת חוק חדשה, של ח"כ
עפר שלח, מבקשת להסדיר לראשונה את הפעילות החוקית והמיניסטריאלית של השירותים החשאיים של ישראל ולקבוע כי הם יהיו אומנם כפופים למשרד ראש הממשלה, אך יזכו לייצוג מיניסטריאלי על-ידי השר לענייני מודיעין.
על-פי ההצעה של ח"כ שלח, החבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ייקבע כי המשרד לענייני מודיעין יהפוך למשרד סטטוטורי, שבראשו שר במשרה מלאה (שר המודיעין) שיכהן כחבר קבוע בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, הידועה גם כקבינט המדיני-ביטחוני. השירותים החשאיים - שירות הביטחון הכללי והמוסד - ימשיכו להיות כפופים לראש הממשלה; שר המודיעין יחזיק, מטעמו של ראש הממשלה, סמכויות מקיפות לאישור ופיקוח על תקציב השירותים, מינויים בכירים ושינויים ארגוניים משמעותיים.
חלקה השני של הצעת החוק נוגע לתיקון חוק שירות הביטחון הכללי ולהתאמה שלו ביחס לסמכויות שאמור לקבל השר לענייני מודיעין. לטענת שלח, חוק השב"כ הוא דוגמה לדרך שבה הסדרה חוקית שכזו תרמה תרומה מכרעת ליעילותו של הארגון וללגיטימציה שלו בפני הציבור ומערכת המשפט, בזכות יצירתה של מעטפת אזרחית וחוקית ראויה לפעולותיו.
החלק השלישי של הצעת החוק יהיה קביעה, שלפיה יש להגיע להסדרה חוקית של פעילותו של "המוסד" בתוך שנה מיום חקיקת החוק. לאחר חקיקתו, יהפוך חוק המוסד לפרק ג' בחוק השירותים החשאיים. שלח ציין כי הרעיון להסדרת המוסד בצורה חוקית, נמצא מזה זמן רב בדיון בין גופי הממשל השונים, וכולם - מצמרת המוסד עצמו ועד למערכת המשפטית - תומכים בהשלמתו בהקדם, כפי שהדבר קיים ברוב המדינות הדמוקרטיות המתוקנות.
"הסדרת פעולתם של ארגוני המודיעין והפיקוח הממשלתי עליהם היא מהלך מתבקש, שהיה צריך להתבצע כבר מזמן. כל מי שנחשף לפעולתם של ארגונים חשובים אלה יודע, שכפיפותם הבלעדית לראש הממשלה יוצרת חורים משמעותיים בפיקוח היומיומי על תקציבים, יעדים, ביצוע החלטות ותיאום בין גופי המודיעין השונים. ברור גם שיש להסדיר את פעילותו של המוסד בדומה למה שנעשה בשב"כ; ראשי השירות בעשור האחרון יעידו עד כמה ההסדרה הזו תורמת לפעולתו", אמר שלח. "מבחינתי, חוק השירותים החשאיים הוא יישום נוסף של מדיניות הביטחון הנדרשת לישראל, אותה אני מפרט בספרי 'האומץ לנצח' ופועל למענה בכל הערוצים האפשריים לח"כ. בקרוב אגיש הצעות חוק נוספות הנגזרות מאותה מדיניות, הנדרשת מיידית כדי ליצור לישראל מערכת ביטחון יעילה ואפקטיבית".
