תביעתו של עופר נמרודי כנגד רשות השידור ואנשיה הינה תביעה סחטנית, קנטרנית וטורדנית. היא נועדה להלך אימים על התקשורת; היא מהווה ניסיון חסר תום לב מצד עבריין פלילי מועד, שהורשע פעמיים על-פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון. כך נטען בכתב הגנה שהוגש בתביעה שהגיש עופר נמרודי כנגד רשות השידור, הפרשן משה נגבי והעיתונאית רבקה נוימן.
נמרודי הגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה על סך 10 מיליון ש"ח, בטענה כי הנתבעים פרסמו לשון הרע ב-13 בספטמבר 2001 בחדשות מבט בערוץ 1 - כאשר ייחסו לו הודאות שלא היו ולא נבראו; טענו כי הוא מודה בשוחד במסגרת עיסקת טיעון; וכי הוא הסכים להיכלא ל-3 שנות מאסר בפועל בגין עבירות שביצע ובהן הודה. נמרודי מיוצג על-ידי עו"ד דן אבי-יצחק.
בכתב ההגנה שהוגש באמצעות עורכי הדין יוסי בנקל ונורית אבטליון, מבקשים הנתבעים לדחות את תביעת נמרודי על הסף. לטענתם, מדובר בתביעת סרק, שהינה חלק ממסע רדיפה חסר פשרות ועכבות שנועד לחסל חשבונות עם כל מי שמתח ביקורת על נמרודי, ובמיוחד במשה נגבי - שעבד כפרשן מעריב וסירב לכתוב פרשנות שתהא לרוחו של נמרודי בעניינים הנוגעים למשפט שנוהל נגדו.
בכתב ההגנה נטען עוד, כי התביעה הוגשה בעיתוי שהוגשה כדי למנוע דיון ציבורי פתוח בנושא זה, ולהסיח את הדעת מהעבירות הפליליות החמורות שביצע. הידיעה, נטען בכתב ההגנה, התבררה גם מאוחר יותר כנכונה, ולמרות זאת ממשיך נמרודי בתביעה.
פרקליטי הנתבעים מציינים בכתב ההגנה, כי במסגרת עסקת טיעון שנחתמה ביום 30.9.01, הודה נמרודי בעבירות של שיבוש הליכי משפט, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, הטרדת עד ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
רשות השידור טוענת בכתב ההגנה, כי דבריו של משה נגבי באותו פרסום היו לגיטימיים, והם מוגנים בהיותם בגדר הבעת דעה בתום לב על איש ציבור. לטענתה, עומדת לנתבעים הגנת אמת בפרסום והגנת תום לב. הדברים שפורסמו, הם טוענים, אין בהם כדי לפגוע בנמרודי או להשפילו בעיני הבריות. מעשיו הפליליים, טוענים הנתבעים, הם המטילים דופי בשמו הטוב.
