פיקוד הסייבר יקבל עדיפות על פני גורמים אחרים בצה"ל. כך עולה (יום ה', 17.3.16) מדבריו של סגן הרמטכ"ל, אלוף
יאיר גולן, בכנס בנושא אתגרי צה"ל שערך מרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן. לדבריו, נושא הסייבר הוא אחד הנושאים המרכזיים בתוכנית הרב-שנתית "גדעון", כאשר לתחום הסייבר יוזרמו כספים רבים, והוא יהיה היחיד בו תירשם עלייה בגיוס כוח אדם.
גולן דיבר בעיקר על התוכנית הרב-שנתית "גדעון", והסביר את חשיבותה והצורך שבה. לדבריו, הצורך בתר"ש נובע מהצורך ביציבות והשתנות. "מבחינת היציבות, מערכת כל כך גדולה כמו מערכת הביטחון, ברגע שהיא לא נשענת על תקציב ידוע, היא עושה שטויות. כשאין תוכנית רב-שנתית, האזרחים מקבלים פחות ביטחון.
"מבחינת השתנות, תוכנית רב-שנתית איננה רעיון חדש, אבל גם דברים שאינם חדשים לוקח זמן עד שהם שוקעים. הבשילה ההבנה שאין ברירה ולנוכח ההשתנות באזור והאתגרים הביטחוניים השונים מבעבר, צריך לחשוב על כמה מהדברים מהיסוד. וכאשר חושבים על זה, אי-אפשר לפתור את זה בשנה שנתיים אלא בראייה ארוכת טווח".
גולן ציין את ארבעת הנושאים המרכזיים בתוכנית: הימנעות מפגיעה בכשירותו ובמוכנותו של צה"ל; תקציב רב-שנתי ויציב; נושא כוח האדם; ושינוי המבנה הארגוני. מבחינת אי-פגיעה בכשירות ובמוכנות צה"ל, התייחס גולן למלחמת לבנון השנייה, כאשר רמת הכשירות של הצבא הייתה נמוכה. כעת, הבטיח, המוכנות והכוננות יישארו תמיד ברמה גבוהה. אם יהיה צורך "לפגוע" במשהו כדי לשמור על רמה זו, יהיה זה בהתעצמות.
בנושא התקציב ציין גולן, כי נקבע מתווה אחיד לאורך שנות התר"ש. אם יעלו צרכים אחרים, ישנו מנגנון מוסכם בין הצבא למשרד האוצר על מימון השינויים. בנושא כוח האדם אמר גולן, שהצבא חוזר לצבא צעיר יותר, נועז יותר עם כוח אדם יצירתי יותר. הוא ציין, כי הוחלט החלטה לאחד את זרוע היבשה עם אגף טכנולוגיה והלוגיסטיקה. "הדבר יאפשר לזרוע היבשה להסתכל בצורה רחבה יותר על כלל משימותיה בבניין הכוח, דבר שיאפשר לכוון את תקציב הביטחון בהתאם", הסביר.
לצד הסייבר, הוסיף גולן, ישנם ארבעה נושאים בולטים נוספים בתוכנית הרב-שנתית:
• נושא התת-קרקע בו נמשכים הפיתוחים השונים, כאשר למעלה מ-500 מיליון שקל הושקעו בתחום מאז צוק איתן.
• מתן דגש על שילוביות רב-זרועית מול אויב נעלם, כאשר מדובר ברמה גבוהה של שילוב בין כוחות היבשה, האוויר והמודיעין.
• ניהול מסע לגיטימציה לפעולותיה של ישראל, אחרי כל מבצע בעזה.
• הקמת מערך גבולות. אם בעבר חייל היה נמצא ביהודה ושומרון ולמחרת יכול להישלח ללבנון, אומר גולן, כעת פועלים להקים גייסות ייעודיים שיפעלו לשמירה על הביטחון השוטף בתוך צה"ל.
לקראת סיום דבריו, התייחס גולן לשינויים בצורת הלחימה. לדבריו, ישנם אנשים שהיו מעדיפים מלחמות של צבא מול צבא מאשר צבא מול ארגוני טרור, לאור האיום של צורת לחימה זו על העורף הישראלי. אולם מלחמות של צבא מול צבא היו בעלות מספר רב של הרוגים לשני הצדדים, והשוני כיום הוא יכולות ההגנה של העורף הישראלי. "האיום על העורף הוא חסר תקדים, לא היה לנו דבר כזה בעבר. מצד שני, ההגנה היא חסרת תקדים. פסיבית ואקטיבית. לא יהיו מאות ואלפי הרוגים", הבטיח.
