"אני מכיר בכך שבישראל לא הכל שפיט ואני מצר על כך". כך אומר נשיא בית המשפט העליון בדימוס,
אהרן ברק, בראיון לביטאון "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין.
"הכל צריך להיות שפיט", שב ואומר ברק, "אבל מטעמים פרגמטיים לא הייתי ממהר לקבל את העמדה שלי לאורך כל החזית. היום זה לא הזמן לשנות את ההלכה הזאת. אבל אם תהיה אווירה אחרת בציבוריות או בפוליטיקה הישראלית, והדברים לא ייתפסו כניסיון של גוף אחד להשתלט על הגוף השני, אלא כשותפות של שני גופים שרוצים לפעול לפי חוק, אז הם צריכים לבקש שאנחנו נעשה את זה".
לגישתו של ברק, אסור לבית המשפט לשנות החלטה של הממשלה הנמצאת במתחם המידתיות והסבירות, אך כאשר ההחלטה חורגת ממתחמים אלו - הרי שהתערבות בית המשפט דווקא מגשימה את עקרון הפרדת הרשויות. הימנעות של בית המשפט מהתערבות במקרים אלו, חורגת מעקרון הפרדת הרשויות בדיוק כמו התערבות במקרים שבהם אין לה מקום.
לדעת ברק, להשקפות השופט יש משקל בפסיקה לאחר הפעלת כל ארגז הכלים המשפטיים שברשותו. "אלה המקרים הקשים, בהם הפילוסופיה השיפוטית של השופט מכריעה". הוא עצמו סבר, למשל, שיש לתת לזכות האדם עדיפות על פני הזכות לביטחון, לזכות ל
חופש הביטוי עדיפות על פני הזכות לשם טוב. "אני מכבד שופטים שחושבים אחרת", מדגיש ברק. "כל שאני מצפה מהם הוא להיות עקביים בגישתם".
ברק מזהיר מפני פוליטיזציה של בחירת השופטים ומפני "אסון אמריקני" בו בחירת השופטים היא הליך פוליטי. לדבריו, איש לא שאל לדעותיו הפוליטיות כאשר נבחר לבית המשפט העליון, והוא מעולם לא שאל מועמד לשפיטה מהן דעותיו. בית המשפט העליון צריך להישאר פלורליסטי במובן זה שישרתו בו טובי המשפטנים בישראל, כשם שהוא עצמו קידם את בחירתו של
אשר גרוניס למרות ההבדלים בפילוסופיה השיפוטית שלהם - אומר ברק.
