השב"כ הזהיר פעמיים את אביו של מוחמד אבו-גוש בן ה-17, שרצח בינואר השנה את שלומית קריגמן בבית חורון - מתברר מפסק דינו של בית המשפט העליון, שהתיר (יום ג', 12.4.16) להרוס את בית המשפחה במחנה הפליטים קלנדיה.
השופט
יצחק עמית אומר: "ביום 12.8.2015 זומן המפגע יחד עם אביו, ובמהלך השיחה עימם ולאחר שהמפגע התבטא באופן קיצוני, הוסבר לו ולאביו כי הם זומנו לתחקור ולתשאול נוכח התנהגותו והתנהלותו של המפגע. הובהר לאביו של המפגע, כי לא במקרה בנו הגיע לתחקור, כי משפחתו ממשיכה את דרכו, וזו הסיבה בגינה האב מסורב ביטחונית. בתום השיחה, נלקחו פרטים אישיים מהשניים, והם שוחררו.
"ביום 27.10.2015 התקשר השב"כ לאביו של המפגע, והובהר לו כי בנו ממשיך בדרכו הרעה וכי בפעם הבאה לא ישוחחו עימו בטלפון אלא יבואו אליו לפגישה בביתו.
"הנה כי כן, השב"כ נקט בדרך של התראה מוקדמת המופנית אל המפגע ובני משפחתו, תוך שהוא מתריע בפניהם כי הם 'על הכוונת' וכי יישמרו מפני מעשים קיצוניים. מתברר כי ההתרעה וההתראה לא הועילו, אביו של המפגע לא פיקח על בנו, לא התרה בו ולא העמיד אותו על חומרת המעשים, כך שאין לעותרים אלא להלין על עצמם".
עמית דוחה את טענת בא-כוחה של המשפחה, לפיה האירועים מלמדים על כשלונו של השב"כ, ואומר: "טענה זו היא בבחינת חוכמה בדיעבד, ואף יש להניח כי אם לפני מועד הפיגוע היה השב"כ מוציא צו מעצר מינהלי כנגד המפגע, היו העותרים תוקפים
את הצו בשצף קצף בטענה כי מדובר בקטין וכי אין בחומר המודיעיני כדי לבסס סכנה אפשרית".
השופטת
ענת ברון, שבמקרה קודם התנגדה להריסת בית משפחתו של מחבל, הסכימה הפעם עם עמית, בהדגישה שהדבר נובע מהסיבות הייחודיות של המקרה: "במקרה דנן הציג המשיב מידע מודיעיני המלמד באופן חד-משמעי על מודעות מצד אבי המשפחה, בזמן אמת, למסוכנות שנשקפה מבנו, שהיה כבן 17 בעת האירוע. יתר על כן, מן המידע שהוצג עולה כי הלה לא שעה לניסיונות חוזרים שעשה השב"כ לרתום את האב כדי למנוע מבנו מלעסוק בפעולות טרור".
השופט
צבי זילברטל הסכים גם הוא עם עמית. את העותרים ייצגו עוה"ד לאה צמל ולביב חביב, ואת המדינה - עו"ד אבי מיליקובסקי.
