הזדמנו לידי בתקופה האחרונה מספר עיתונים שהובאו בהם ידיעות בנושאים כלכליים ופיננסיים, שחזרו ועוררו שאלות קשות וחריפות לגבי האופן בו פועל משרד האוצר במסגרת תפקידו לשפר את מצבם הכלכלי של האזרחים. דומה ששר האוצר, כממונה על עיצוב מדיניות המשרד, עסוק בעיקר בהכרזות פופוליסטיות, אבל בפועל הוא אינו שולט במשרד ואינו מנווט את פקידיו הבכירים לנהוג ברוח הצהרותיו. הדוגמאות באות מתחומים כלכליים-משקיים שונים, שכולם משליכים באופן ישיר על יוקר המחיה, על כוח הקניה של הציבור, על הביטחון הכלכלי והפיננסי, על מסחר הוגן ועל שכר הוגן, ובמיוחד על הטיפול במגזרים חלשים יחסית - גימלאים, נכים ומוגבלים, ניצולי שואה, נפגעי אסונות ועוד.