חוק מוסר התשלומים - עוברים לשוטף פלוס 30

משרד הכלכלה והתעשיה ומשרד האוצר הביאו (יום ב', 23.5.16) לוועדת כלכלה את חוק מוסר התשלומים. הצעת החוק היא יוזמה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, שהובאה לדיון בוועדת כלכלה לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה באה לתת מענה לאחת הבעיות האקוטיות עמן מתמודדים עסקים קטנים. לפי נתוני הסוכנות - ממוצע ימי האשראי לעסקים עמד בשנת 2015 על 72 יום, ממועד ביצוע העסקה.

עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק, ורק עסקות שמבצעת הממשלה, מוסדרות בהוראת תכ"מ הקובעת פרקי זמן של 24-45 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית). למרות זאת, דוח של הצוות "לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה" בראשות החשבת הכללית (1.4.2014), מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות על-ידי הממשלה, רק לאחר המועדים הקבועים בהוראה. גופים ציבוריים אחרים, בהם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים שיכולים להגיע גם לשוטף+90 ושוטף+120.

הפרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, החסרים את היכולת והחוסן הפיננסי להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה.

בעוד שיכולת העסקים הקטנים לספוג את ימי האשראי הרבים נמוכה - תנאי האשראי הבנקאי היכולים לתמוך בעסק הקטן - נחותים מאוד ביחס לעסקים גדולים. לפי דוחות הבנקים, בשנת 2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית של 6.09% על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של 3.04% שנגבתה מעסקים גדולים. כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים (גופים ציבוריים או עסקים גדולים) ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר.

בנוסף, בתוך מגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת אוכלוסיית עובדי הפרילנס שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים, אך תנאי העבודה שלהם (תנאי תשלום, תנאים סוציאליים ועוד) הם כשל עסקים, וגם הם נאלצים לספוג ימי אשראי ארוכים, כאשר היכולת לשלם לספוג היא נמוכה ביותר.

מי משלם ותוך כמה זמן?

בהתאם להצעת החוק:

• משרדי ממשלה ישלמו שוטף+30 ובעסקות בניה ותשתיות שוטף+70

• רשויות מקומיות: ישלמו שוטף+45 ובעסקות בניה ותשתיות שוטף+90

• בעסקות שמתוקצבות באופן ייעודי על-ידי מקור חיצוני (לדוג' הממשלה), תוכל הרשות לדחות את התשלום עד לקבלת התקציב מאת המקור החיצוני.

• גופים ציבוריים: גופים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים מוסדות להשכלה גבוהה, קופות חולים, ישלמו שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופיה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.

• בין עוסקים: שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופיה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.

במהלך שלוש שנים תתבצע בדיקה על-ידי הסוכנות של השפעת הצעת החוק ובעקבותיה, יוכלו שר הכלכלה והתעשיה, שר האוצר וראש הממשלה, בהתייעצות עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לשנות מההסדרים בהצעת החוק.