שירות בתי הסוהר פוגע בצורה בלתי חוקתית ובלתי מידתית באסירים ביטחוניים ובאסירים זרים, בכך שהוא מונע מהם להגיש תוכנית שיקום פרטית. שופט בית המשפט העליון,
עוזי פוגלמן, ביטל (יום ד', 15.6.16) הוראה זו של השב"ס.
בקשה לקיצור עונש בשליש מותנית בין היתר בתוכנית שיקום, אותה מכינה הרשות לשיקום האסיר, ואם זו אינה סבורה שיש סיכוי לשיקום - יכול האסיר להכין אותה באמצעות מומחה פרטי מטעמו. אולם השב"ס אוסר על מומחים כאלו להיפגש עם אסירים ביטחוניים ועם אסירים זרים. לטענת השב"ס, מדובר בשיקולים של שמירה על הסדר, בכך שאין סיכוי אמיתי לשקם אסירים ביטחוניים ושאין אפשרות לעקוב אחרי ביצוע תוכנית השיקום של אזרחים זרים.
פוגלמן אומר כי הוראה זו פוגעת בזכותם של האסירים להליך הוגן, והפגיעה אינה עומדת בתנאי המידתיות של חוקי היסוד. הוא דוחה את הטענה הכללית של השב"ס בנוגע לשמירת הסדר, בציינו שבבתי הכלא מבקרים רבבות עורכי דין בשנה ומספר גדול בהרבה של אחרים - כך שלא סביר שדווקא כמה מאות ביקורים של מומחים לשיקום יציבו בעיה בלתי פתירה.
השב"ס מתמודד יום-יום עם אסירים מסוכנים, וחזקה עליו שיידע כיצד לשמור על הסדר, מוסיף פוגלמן. "גם אם נודעת לתוספת זו של ביקורים השלכה מסוימת על שב"ס ברמת הנטל המינהלי או התקציבי, יש לזכור כי זה האחרון אינו אמור להוות חסם לפני מימוש זכויות האדם של האסיר", הוא אומר.
גם הנימוקים שניתנו לגבי שתי קבוצות אלו לא התקבלו על דעתו של פוגלמן. לדבריו, אין זה תפקידו של השב"ס להחליט האם תוכנית שיקום היא ראויה או לא, והאם ניתן לפקח על ביצועה. משימה זו מוטלת על ועדת השחרורים, ועל השב"ס לאפשר לאסיר להגיש לה תוכנית מטעמו כדי שתוכל לבחון אותה.
לגבי האסירים הביטחוניים אומר פוגלמן, כי דווקא משום שסיכוייהם להשתחרר בניכוי שליש נחשבים לנמוכים, יש לאפשר להם להציג חוות דעת ותוכנית שיקום בפני ועדת השחרורים. "הצגת שתי עמדות מול ועדת השחרורים - עמדת המדינה מזה ועמדת האסיר מזה - מאפשרת לוועדה להפעיל שיקול דעת עצמאי הנשען על תשתית עובדתית מלאה", הוא אומר.
השופט
נעם סולברג מוסיף: "חשיבותן של זכויות דיוניות אינה נמדדת בסיכויי הצלחתן להועיל למתדיין. נאשם המנהל הליך פלילי, גם אם אשמתו ברורה ומוכחת וטענותיו הן טענות סרק, זכאי לנהל הליך הוגן ככל נאשם אחר. פגיעה בזכויותיו הדיוניות של נאשם, כמו גם של אסיר, אפשרית אפוא רק באופן מידתי -
וכאמור, המצב בענייננו אינו כזה".
השופטת
ענת ברון הסכימה גם היא עם פוגלמן. את האסירים העותרים ייצגו עוה"ד עביר בכר, איילת עוז, מג'ד בדר וימימה אברמוביץ, את המדינה ייצגו עוה"ד אבישי קראוס וענר הלמן, ואת הסניגוריה הציבורית (שתמכה בעמדת האסירים) - עו"ד
חגית לרנאו.