ממשלת ישראל אישרה (יום א', 17.7.16) את תקציב המדינה לשנים 2017-2018 שיאושר במתכונת דו שנתית. זאת, כפי שסוכם בהסכמים הקואליציוניים במועד הקמת הממשלה.
בנוסף, וכלקח מתקציב השנים 2011-2012, אושר כי תקציב המדינה לשנים 2017-2018 יכללו מנגנון שיבטיח כי גם במקרה שבו תהיה סטייה בתחזיות יבוצעו התאמות שישמרו על מסגרות התקציב וזאת בהתאם לדרישת שר האוצר.
במסגרת המנגנון שאושר, בתום השנה הראשונה תתבצע הערכת מצב מחודשת לקראת שנת 2018, וככל שיהיה פער בין המסגרות שאושרו לבין התחזיות העדכניות, תידרש הממשלה להפחית את הוצאותיה לקראת שנת 2018. במידה ולא יתבצעו הפעולות הנדרשות על-ידי שר האוצר הממשלה תידרש להגיש תקציב חדש ובמידה וזה לא יאושר עוד המועד הקבוע בחוק תהיה המשמעות - הליכה לבחירות.
באופוזיציה תקפו את רצון הממשלה לאשר תקציב דו-שנתי הנחשב לכזה המאפשר משילות, אך טומן בחובו גם גזירות כלכליות שתוקפן יהיה שנתיים במקום שנה. ״התקציב הדו-שנתי הוא גזירה אכזרית לכל אותן שכבות מוחלשות שנשאו עיניים אל שר האוצר כחלון בבחירות האחרונות ונתנו בו את אמונם״, טען ח"כ
אילן גילאון (מרצ). לדבריו, משמעות התקציב הזה היא הישרדות ואורך נשימה לממשלת נתניהו, ותו לא. "אין בו כל בשורה ללמעלה מחצי מיליון ילדים בישראל החיים בעוני, ואין בו בשורה לאדם העובד. כל זה קורה כשברקע מתכוון השר לתת להטבות מס שערורייתיות לחברות הגדולות ולעשירים. התקציב הזה רע ולא לגיטימי, ועל הציבור להשמיע את קולו ומחאתו נגדו ונגד הממשלה שמעבירה אותו", אמר.
ממפלגת יש עתיד נמסר כי למרות שהוכח שתקציב דו שנתי פוגע בכלכלת המדינה, החליטה הממשלה להעביר אותו היום תחת הכותרת של יציבות פוליטית. "הניסוי שנקרא תקציב דו שנתי נכשל כבר בעבר, והוביל לבור תקציבי גדול, עלייה באבטלה וקיצוץ מאסיבי בתקציבים החברתיים. התקציב הדו שנתי מסכן את כלכלת המדינה, ומהווה מכה קשה למשק הישראלי, שנמצא גם כך בהאטה ותחת צמיחה נמוכה – אותה ירגיש כל אזרח ישראלי בכיסו".
סגן שר האוצר לשעבר, ח"כ
מיקי לוי, טען כי ממשלת ישראל החליטה היום לשחק ברולטה רוסית עם הכלכלה הישראלית עבור הישרדות פוליטית. "כל המומחים מסכימים כי לא ניתן לדעת שנתיים וחצי מראש מה יהיה אחוז האבטלה, הצמיחה או שיעור גביית המיסים בסוף 2018. וכל זאת בזמן שנתוני הייצוא בירידה, נתוני הצמיחה נמוכים בצורה מסמרת שיער, המשק בהאטה ובדרך למיתון. זוהי הפקרות כלכלית שנובעת אך ורק מתוך שיקולים פוליטיים ציניים", טען. עוד הוסיף כי ברגע האמת לא יהיה בידי הממשלה כלי חשוב כמו חוק ההסדרים שיאפשר שינוי מהיר של הספינה והיא תנוע במהירות לעבר קטסטרופה.
ח"כ
סתיו שפיר (
המחנה הציוני) טענה כי תקציב דו שנתי הוא תקציב בלי תכנון ובלי דין וחשבון. "עדיף שהממשלה פשוט תודה שאין לה שום יכולת לקבל החלטות רציניות על אופן ההשקעה בצרכים החברתיים של אזרחי ישראל ושהיא מעדיפה לתעדף על-פי אינטרסים וקפריזות מגזריות ופוליטיות. תקציב דו שנתי אומר יותר העברות תקציביות ושום פיקוח רציני על חלוקת המיסים שלנו", אמרה. עוד הוסיפה כי יחס כזה לכספי המיסים של הציבור שובר את החוזה הבסיסי שכל אזרח זכאי לו כשהוא משלם מיסים - שהממשלה תחלק אותם בהוגנות ועל-פי צרכיה האמיתיים של החברה הישראלית.