פרקליטו של גלעד שרון, עו"ד מיכה פטמן, טוען כי "המדינה מבקשת להמשיך ולכרסם בזכויות הפרט בדרך של ניהול הליכים לא שגרתיים ולא מקובלים, והעלאת טיעונים המחייבים את הפרט לפעול ולסייע למשטרה כאשר היא מתקשה באיסוף ראיות". פטמן אמר את הדברים בכנס בנושא "זכות השתיקה של אישי ציבור", שהתקיים בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל.
הכנס התקיים בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון, בעניין מדינת ישראל נגד גלעד שרון, שאילץ את בנו של ראש הממשלה להציג למשטרה מסמכים הקשורים בפרשיות בהן הוא נחקר [ראו קישור]. בכנס נטלו חלק ד"ר יורם רבין, עו"ד פטמן, ד"ר סוזי נבות, עו"ד גיא רוטקופף, עו"ד יהושע רזניק ואחרים.
עו"ד פטמן טען עוד בהרצאתו, כי "פסיקת בית המשפט העליון שניתנה לאחרונה, מצמצמת את חובתו של חשוד לשתף פעולה עם הרשות בחקירתה. הדאגה הינה לכרסום של זכויות אדם לכל אזרח ולכל אדם, ולאו דווקא ספציפית למקרה זה או אחר".
ד"ר סוזי נבות, מומחית למשפט פרלמנטרי מבית הספר למשפטים של המכללה למינהל, אמרה כי "איש ציבור אינו יכול, מבחינה ציבורית, לשמור על זכות השתיקה. אך להבדיל מעמרי שרון, גלעד שרון איננו איש ציבור ולכן ככלל, דינו כאיש פרטי. בן משפחה של איש ציבור ייחשב כאיש ציבור רק במקרה חריג, שבו נחקר על פעילות הקשורה קשר ישיר לפעילות הציבורית והפוליטית של בן משפחתו, המכהן כאיש ציבור".
עם זאת, לדעתה של נבו, החקירה הנוכחית של גלעד שרון תואמת מקרה חריג זה. לדבריה, "האינטרסים העומדים מול זכות השתיקה של איש ציבור הינם זכות הציבור לדעת והגנה על אמון הציבור ברשויות השלטון. הרציונלים העומדים מאחורי זכות השתיקה אינם מתקיימים במקרה של איש ציבור. ניתן להטיל על איש ציבור חובת גילוי של מידע הקשור להתנהלותו הציבורית. זכות השתיקה תעמוד לזכותו אך ורק כאשר יש חשש ממשי וסכנה ודאית לפגיעה בזכויותיו כנאשם. איש ציבור שלא נותן דוגמא ממשית להתנהגות מוסרית וראויה, אסור לו לכהן כאיש ציבור".
