שרת המשפטים, איילת שקד, גילתה כי פייסבוק הסירה 95% מן התכנים שישראל ביקשה להסיר בנימוק כי מדובר בפרסומי הסתה. רשת יוטיוב, השייכת לחברת גוגל הסירה 80% מן התכנים שהתבקשה להסיר.

שקד ציינה כי בארבעת החודשים האחרונים - בין מאי לאוגוסט 2016 - ביקשה ישראל להסיר 158 פרסומים ברשת פייסבוק ו-13 פרסומים ברשת יוטיוב.

לדברי שקד, למרות שיתוף הפעולה של החברות במלחמה נגד ההסתה ברשת, הדרך עוד ארוכה למלחמה בהסתה. "אנחנו מבינים שכמות ההסתה ברשת היא רבה יותר, ועלינו להמשיך ולהגביר את המאמץ, וכך נעשה. העמודים שהוסרו לבקשתנו זכו כל הזמן לתפוצה רחבה ובכל רגע שהם באוויר הם זוכים לשיתופים, תגובות ו"לייקים" נוספים. כך שעמוד מסית כזה למעשה הוא "מנוע צמיחה" תמידי לטרור אם לא גודעים אותו. מחיקת דפים מזוהי ארגוני טרור הביאה מבחינתנו לתוצאות משביעות רצון", ציינה.

שרת המשפטים הוסיפה כי הלחימה הדיגיטלית והלחימה הכלכלית לא פחות חשובות מהלחימה הצבאית בטרור. "משרד המשפטים בראשותי ניצב בראש המלחמה בטרור בזירה הכלכלית ובזירה הדיגיטלית. לטרור מודל 2016 צריך לתת מענה מודל 2016", אמרה והסבירה שהפעולות שלה במלחמה בטרור נמצאות במספר חזיתות: הקמת מחלקת סייבר בפרקליטות המדינה, שאחד מתפקידיה הוא עבודה מול הרשתות החברתיות, אתרי האינטרנט, במטרה להסיר תכנים פוגעניים ומסיתים.

לדברי שקד, החזית השנייה היא "חוק הפייסבוק", שנועד לחייב, באמצעות צו הסרה, הסרת טכני טרור ותכנים אסורים נוספים המסכנים באופן ממשי את המדינה ואזרחיה. חזית נוספת היא באמצעות ענישה למסיתים עצמם. שקד ציינה כי הפרקליטות הצבאית הגישה 120 כתבי אישום נגד פלשתינים על הסתה ופרקליטות המדינה הגישה למעלה מ-50 כתבי אישום נגד מסיתים ברשת.

"הפעולות האלו מרתיעות. אם מסירים תכנים מסיתים, אם מגישים כתבי אישום כנגד מסיתים ברשת, אנשים מבינים את המשמעות הפלילית של העלאת תכנים מסיתים לרשת ואת העונשים שהם עלולים לקבל. הם כבר לא יושבים רגועים בבית ויוצרים שיח של שנאה, הסתה וגזענות. הם כבר לא יכולים להתחבא מאחורי המקלדת, להסתתר מאחורי חברות האינטרנט או להיתמם. מדינת ישראל מנהלת את הלחימה הדיגיטלית ב"טרור היחידים" מכל הכיוונים האפשריים - גם שיתוף פעולה עם החברות המובילות ואתרי אינטרנט, גם צו בית משפט במקרה של חוסר שיתוף פעולה, וגם ענישת המסיתים עצמם", אמרה.