בג"ץ חייב את המדינה (12.9.16) בהוצאות של 28,000 שקל, למרות שמחק את העתירה נגדה בנוגע למקום פעילותו של תאגיד השידור הציבורי. העתירה נמחקה לאחר שהכנסת שינתה בחודש שעבר את החוק ובכך אפשרה לתאגיד לפעול זמנית מחוץ לבירה.
את העתירה הגישו ראש עיריית ירושלים,
ניר ברקת; הח"כים
רועי פולקמן,
נחמן שי, מוטי יוגב ו
אראל מרגלית; ואגודת העיתונאים בירושלים. הם ביקשו להורות לתאגיד שלא לפעול ממודיעין כפי שתכנן. המדינה טענה בתגובתה, כי בתקופת הביניים עד שיהיו מוכנים מתקני התאגיד בירושלים, הוא רשאי לפעול מחוצה לה.
בשל המחלוקת האם החוק בנוסחו המקורי אפשר פרשנות זו, יזמה הממשלה שינוי בו וכעת הוא קובע במפורש שהדבר אפשרי. המשנה לנשיאה,
אליקים רובינשטיין, מציין שבג"ץ הורה למדינה לנמק מדוע לא יפעל התאגיד מהמשרדים הקיימים של הערוץ הראשון ושל
קול ישראל בירושלים, אך המדינה כלל לא השיבה ובמקום זאת שינתה את החוק.
עוד אומר רובינשטיין: "היה הכרח מנדטורי למצוא הסדר בירושלים סביר לתקופת הביניים; לא ייתכן כי ירושלים כולה אינה יכולה להכיל צורך זה - אבסורד שאינו מתקבל על הדעת. לשידורי 'קול ישראל מירושלים', ממנה ולא ממקום אחר, ייתכן
מחיר. ראויה ירושלים לשלמו; כשם שלזכויות אדם יש מחיר כך לזכויות מדינה ועם. אולם הנושא התייתר עתה מששב המחוקק ונדרש אליו וקבע הסדר פשרה, שלמצער, בנוסף להנהלת התאגיד, ייעשו שידורי החדשות של קול ישראל, שהם 'חלון הראווה' המובהק של השידור הציבורי, מירושלים. ומשאמר המחוקק דברו 'אנן מה נענה אבתריה' ('מה נענה אנו אחריו')".
לאור קבלת החוק התייתרה העתירה, קובע רובינשטיין, ואת מורת רוחו מהתנהלותה של המדינה הביא לידי ביטוי בהוצאות שפסק לחובתה. השופטים
אסתר חיות ו
ענת ברון הסכימו עם רובינשטיין. את העותרים ייצגו עוה"ד אביב ברנט,
אלי מלכה, אליעד כהן, טוביה פסטינגר,
אופיר טל ולואיז ספורטס; את התאגיד ומשרד התקשורת ייצגו עוה"ד אלה גור, אביגדור דנן ונחי בן-אור; ואת הרשות לפיתוח ירושלים - עוה"ד מתן בן-
שאול ובועז הניג.
