בחודש ממוצע, שירות התעסוקה משרת כ-33 אלף דורשי עבודה שקיבלו הכרה כבעלי מוגבלות (פיזית או נפשית) על-ידי ועדה רפואית של שירות התעסוקה. דורשי עבודה אלו אינם בעלי אחוז אי-כושר עבודה גבוה, המזכה אותם בפטור מהתייצבות לצורך חיפוש עבודה, אך הם בעלי קושי רב בכניסה למעגל העבודה, בין השאר עקב מגבלות פיזיות ונפשיות ועל כן תובעים קצבת הבטחת הכנסה.
סקר שנערך בשירות התעסוקה, באמצעות ראיון עומק של שעה בקרב מדגם מייצג של 269 תובעי הבטחת הכנסה, מצא כי דורשי עבודה בעלי מוגבלויות המתייצבים בשירות התעסוקה מתמודדים עם חסמים מרובים מלבד מוגבלותם. 47% מבעלי המוגבלויות בשירות התעסוקה ניצבים בפני חסמי רווחה כגון בעיות נפשיות במשפחה, רישום פלילי, קשיי תחבורה והתמכרויות. ל-38% בעיות שפה/השכלה בסיסית, 26% מתמודדים עם חסמים כלכליים כגון חובות להוצאה לפועל, תלות בקצבאות וחשש לאבד אותן ועוד. ל-19% בעיות במשפחה כגון משפחות שמופעל עליהן חרם, לחץ מבית נגד יציאה לעבודה ועוד.
ל-26% מדורשי העבודה בעלי המוגבלויות קיים חסם אחד מלבד מוגבלותם, 30% הם בעלי שני חסמים, 6% בעלי שלושה מהחסמים ו-6% בעלי ארבעת החסמים הנוספים שהוזכרו לעיל.
פעילות לסיוע ומיצוי זכויות לבעלי מוגבלות
שירות התעסוקה משלב במסלול הטיפול שלו בדורשי עבודה בעלי מוגבלות המתייצבים בשעריו ותובעים קצבת הבטחת הכנסה, מודול תמיכה אישית ומיצוי זכויות. בלשכה המשתתף מקבל ליווי אישי לבחינת החסמים שלו ליציאה לעבודה, ולפתרונם עד ליציאה אפשרית לעבודה בשוק החופשי. במקביל, משתתפים שאינם בעלי מסוגלות לעבוד בשוק החופשי מופנים למסלול של מיצוי זכויות בביטוח לאומי ופטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה. בשנה האחרונה פעילות זו הניבה 5,423 השמות לתובעי הבטחת הכנסה.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים, כי מאז 2010, מועד החלטת הממשלה, ועד שנת 2015, מחצית הזמן עד לשנת 2020 - שנת היעד, הייתה ירידה של 0.5 נקודות אחוז בשיעור אי-ההשתתפות של בעלי המוגבלות בקרב החברה היהודית (בגילאי 20-64), כלומר באוכלוסייה הזו הירידה בשיעור אי-ההשתתפות נמצא במגמה מוצלחת לעמידה ביעד.
