|
|
יושמדו [צילום: שרה שומן/פלאש 90]
|
|
|
|
|
משרד החקלאות ופיתוח הכפר יוזם תוכנית חדשה לניטור סלמונלה וקמפילובקטר בלולי ביצים (מטילות) ובמשחטות עופות במטרה להוריד את כמות חיידקים בביצים ובבשר העוף המגיעים לצרכן.
התוכנית תחל ראשית בבשר עוף והודו במשחטות. בשלב הראשון, יקבע המשרד רמת נגיעות סלמונלה וקמפילובקטר ארצית מרבית מותרת במשחטות. בשלב זה ייבדקו כל קווי ייצור בכל המשחטות המאושרות בישראל לשיווק פטמים והודו, ותיקבע רמת נגיעות מרבית בכל אחד מהחיידקים בעוף והודו.
בשלב השני, יאכפו מפקחי משרד החקלאות את קיומה של הרמה המרבית המותרת במשחטות בפועל. כל משחטה תצטרך לעמוד ברמות המרביות המותרות בשני החיידקים הפתוגניים. משחטה שלא תעמוד ברמה המרבית המותרת תצטרך לבצע פעולות מתקנות מספיקות מידיות להורדת הזיהום החיידקי, ביניהן: שיפור בתשתיות ובתפעול המשחטה (צינון, מניעת זיהום צולב ועוד), הפחתת נגיעות העופות בשלב הגידול וכו'. משחטות שלא יעמדו ביעד של הורדת רמת הנגיעות בכל אחד מהחיידקים הפתוגניים, עלולות לאבד את אישור ההפעלה. המשרד יפרסם לציבור את רשימת המשחטות שלא עמדו בתקני המשרד.
גלידות ועוגות
בכוונת המשרד, לאחר שהנוהל יפעל במשחטות במשך מספר חודשים, לפעול להורדת רמת הנגיעות המרבית המותרת של החיידקים לטובת צמצום נוסף בנגיעות הארצית.
בשלב הבא תורחב התוכנית לביצי מאכל, בהן תיאסר לחלוטין כל רמה של נגיעות בחיידק סלמונלה מסוג אנטריטידיס או טיפימוריום. במשקי ההטלה, יערכו מדי מספר חודשים בדיקות בכול הלולים במדינה. ביצים מלולים שיכילו רמות כלשהן של סוגי סלמונלה מסוגים אלה זו יאסר שיווקן, והן יושמדו או יעברו פיסטור.
אופן הטיפול בכל שלוחה, ביצים או בשר עוף, נקבעו לאור השוני בשימוש במטבח הביתי בשני המוצרים, ולאור העובדה כי לעיתים ביצים משמשות להכנת מאכלים ללא אפייה או חימום, כדוגמת: גלידות או עוגות, זאת בניגוד להנחיית משרד הבריאות.
מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר נדב גלאון: "הסלמונלה והקמפילובקטר הינם חיידקים נפוצים מאוד, הנמצאים בסביבה ובמגוון רחב של מוצרי מזון. עם זאת החלטנו להעמיק ולהרחיב את הניטור והמעקב היזום, כדי לוודא שכמה שפחות חיידקים פתוגניים יגיעו לצרכן דרך בשר העוף והביצים. חשוב להדגיש כי הכנה ובישול נכונים של מוצרים מן החי משמידים את חיידקי הסלמונלה והקמפילובקטר, וחשוב לפעול בעניין זה על-פי הנחיות משרד הבריאות, הן בצריכת המוצרים והן בעת אחסונם והכנתם".
