אברך שאינו עובד לא יקבל מחצית מהכנסות אשתו אם יתגרשו - קובע סופית ביהמ"ש העליון. בג"ץ דחה (יום ד', 5.4.17) עתירה נגד פסק דין של בית הדין הרבני הגדול, בו נקבע עיקרון זה.
פסק הדין ניתן בעניינו של אברך ש"תורתו אומנותו", ואשר אשתו היא שפרנסה אותו ואת חמשת ילדיהם. כאשר התגרשו השניים, תבע הבעל זכויות בדירה שנרשמה רק על שם רעייתו, וכן מחצית מהזכויות הפיננסיות שצברה האישה לאורך שנות הנישואין. בית הדין האיזורי בירושלים ובית הדין הרבני הגדול דחו את עמדתו.
בפסק דין שכתב הרב אליהו היישריק, דיין בית הדין הרבני הגדול, בהסכמת הרב ציון בוארון והרב
מיכאל עמוס, נקבע לראשונה: אברך שאינו מסייע בפרנסת המשפחה וגם אינו מסייע בגידול הילדים ועבודת הבית, ומטיל זאת על אשתו שיוצאת לעבוד - אל יצפה לכך שהוא יקבל מחצית מהכנסות האישה, לפי חוק יחסי ממון.
הרב היישריק כותב: "מה קורה כאשר האישה היא זו שעליה מוטל הכל, גם וגם. גם יציאה לעבודה והבאת המשכורת העיקרית וכמעט הבלעדית, וגם מקדישה עצמה לטיפול בילדים בכל רגע נתון אפשרי. מנגד הבעל אינו יוצא לעבודה, אך גם אינו מטפל בילדים אלא בעצמו הוא. מעבר למה שטענה האישה כלפיו שאפילו את חובתו כבן ישיבה אינו מקיים, דבר שלא הוכח".
הרב היישריק שואל רטורית: "זוג שהתרומה לקיום המשפחה אינה שוויונית אצלו בצורה קיצונית, האם יהא נכון לקחת מהאישה מחצית ממה שחסכה 'בזיעת אפיה' לאחר שהיא זו שדאגה והביאה טרף לביתה ולא רק לעצמה ולילדיה אלא אף לבעלה?! נראה שהתשובה לכך צריכה להינתן במסגרת של סעיף 8 ולהחריג חלק זה מכלל איזון המשאבים".
הבעל עתר לבג"ץ, בבקשה לבטל את פסק הדין הרבני, בטענה שניתן על-פי דין תורה ולא על-פי חוק יחסי ממון. אולם השופטים
ניל הנדל,
יצחק עמית ו
אורי שהם המליצו לו למשוך את עתירתו. עמית אף העיר, כי "מדובר בפסק דין תקדימי ורצוי לפרסם את פסק הדין".
