נתוני המיצ"ב: עלייה באלימות בבתי הספר

‏‏מנתוני מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) לשנת תשע"ז שפרסמו (יום ד', 29.11.17) משרד החינוך והרשות הארצית למדידה והערכה, עולה כי בשנת תשע"ז, כעשירית מכלל התלמידים דיווחו שהיו מעורבים באירועי אלימות בחודש האחרון.

בקרב דוברי עברית, ככל שהתלמידים בוגרים יותר כך שיעורי הדיווח על מעורבות באירועי אלימות נמוכים יותר (10%, 8% ו-6% בשכבות ה'-ו', ז'-ט' ו- י'-י"א בהתאמה). בקרב דוברי ערבית המגמה הפוכה ושיעורי הדיווח עומדים על 10% בשכבות ה'-ו' ו- ז'-ט' ועל 12% בשכבות י'-י"א.

לאורך השנים נצפתה מגמה מתמשכת ועקבית של ירידה בדיווחי תלמידים על מעורבות באירועי אלימות בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים בשני מגזרי השפה. בשנת תשע"ז, בקרב דוברי העברית נרשמה ירידה קלה נוספת ובקרב דוברי הערבית יציבות. לעומת זאת, בחטיבות העליונות דוברות הערבית המשיכה בתשע"ז העלייה במעורבות באירועי אלימות שנצפתה בשנים קודמות. לאורך השנים הוכפל שיעור התלמידים שדיווחו על אירועי אלימות - מ-6% בתש"ע ל-12% בתשע"ז. לצד זאת, בשנת תשע"ז כ-80% מתלמידי ה'-ו', כ-60% מתלמידי ז'-ט' וכ-50% מתלמידי י'-י"א מדווחים כי בבית הספר שלהם נעשים מאמצים ליצור אווירה של מוגנות.

מהנתונים עולה גם תמונה קשה של היעדר תחושת מוגנות של מורים: בשנתיים האחרונות (תשע"ו-תשע"ז) נרשמה עלייה בדיווחי מורים דוברי ערבית בכל שלבי החינוך על תחושת איום מצד הורים ומצד תלמידים, זאת אחרי שנים של ירידה או יציבות בתחום זה. תמונה דומה נרשמה גם בקרב מורים דוברי עברית בבתי ספר יסודיים (בעוד שבבתי ספר על יסודיים נרשמה יציבות).

14% המורים בבתי ספר יסודיים, 11% בחטיבות הביניים ו-8% בחטיבות העליונות העידו בשנת תשע"ז כי מורים בבית ספרם חשים מאוימים על-ידי הורים. בבתי ספר יסודיים שיעור המדווחים דומה בין שני מגזרי השפה, ואילו בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות השיעור בקרב דוברי ערבית כפול מזה שבקרב דוברי עברית (18% מול 9% ו-14% מול 7% בהתאמה).

בנוסף, בשנת תשע"ז, כ-6% מהמורים בשלושת שלבי החינוך העידו כי מורים בבית ספרם חשים מאוימים מצד תלמידים. בהיבט זה הפער בין מגזרי השפה גדול עוד יותר. בבתי ספר יסודיים שיעור המורים דוברי הערבית שדיווחו כך כפול מזה של דוברי העברית (10% לעומת 5% בהתאמה), ובחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות השיעור גבוה פי שלושה (15% מול 5% ו-13% מול 4% בהתאמה).


הישגים לימודיים


בשנת הלימודים תשע"ז בהשוואה לתשע"ו, נרשמו עליות בהישגי התלמידים בחמישה מתוך תשעת מבחני המיצ"ב, כאשר בשאר ארבעת המבחנים לא חל שינוי של ממש בהישגים; השינוי המצטבר לאורך עשר שנים מלמד על עלייה בהישגים בכל תחומי הדעת ודרגות הכיתה.

בשנת הלימודים תשע"ז נרשמו עליות בהישגים בשני תחומי דעת בכיתה ה' (מתמטיקה ושפת-אם ערבית) ובשלושה תחומי דעת בכיתה ח' (אנגלית, שפת-אם ערבית ומדע וטכנולוגיה), בשאר המבחנים לא חל שינוי של ממש בהישגים.

בכיתות ה' - בשנת תשע"ז בהשוואה לתשע"ו, הישגי התלמידים גבוהים יותר בשפת-אם ערבית (עלייה ניכרת של 19 נקודות) ובמתמטיקה (עלייה מתונה של 12 נקודות). באנגלית ובשפת-אם עברית לא חל שינוי של ממש בהישגים.

בכיתות ח' - בשנת תשע"ז בהשוואה לתשע"ו, הישגי התלמידים גבוהים יותר במדע וטכנולוגיה (עלייה גדולה של 23 נקודות), בשפת-אם ערבית (עלייה קלה של 9 נקודות), ובאנגלית (עלייה קלה של 6 נקודות). במתמטיקה ובשפת-אם עברית לא חל שינוי של ממש בהישגים.

השיפור בהישגים בתשע"ז בקרב תלמידים בבתי-ספר דוברי ערבית משמעותי וניכר יותר בהשוואה לשיפור בהישגים בקרב דוברי העברית.

העלייה הגדולה ביותר בהישגים בתשע"ז נרשמה במדע וטכנולוגיה לכיתות ח', בבתי-ספר משני מגזרי השפה. העלייה בבתי ספר דוברי ערבית (33 נקודות) הייתה גבוהה יותר מהעלייה בבתי ספר דוברי עברית (19 נקודות). העליות נצפו באופן עקבי בכל אחת מקבוצות הרקע החברתי-כלכלי (נמוך, בינוני וגבוה), בבתי-ספר דוברי עברית משני סוגי הפיקוח (ממלכתי וממלכתי-דתי), ובבתי-ספר דוברי ערבית משלושת המגזרים (ערבי, דרוזי ובדואי בדרום).

צמצום הפערים בתשע"ז לעומת תשע"ו נובע לרוב מעליות שנרשמו בהישגי תלמידים בבתי-ספר דוברי ערבית בהשוואה לעליות מתונות יותר (מתמטיקה ה' ומדע וטכנולוגיה ח') או יציבות (אנגלית ח' ומתמטיקה ח') בהישגי תלמידים דוברי עברית.

כאשר משווים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי דומה, במרבית המבחנים נמצא כי הישגי דוברי הערבית דומים להישגי דוברי העברית ולעיתים אף עולים עליהם. פערים לטובת תלמידים דוברי עברית נמדדו רק במתמטיקה לכיתות ה' בקרב תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ובאנגלית לכיתות ח' בקרב תלמידים מרקע חברתי נמוך.

בבחינת הפער המגדרי בין הישגי בנים ובנות בכל מגזר שפה בנפרד נמצא מחד כי בשפות-אם ישנו יתרון עקבי וניכר לבנות משני מגזרי השפה ובשתי דרגות הכיתה, ומאידך בשאר תחומי הדעת נמצאו דפוסים שונים: בבתי-ספר דוברי עברית - הישגי הבנים גבוהים במעט מהישגי הבנות רק בכיתה ה', ואילו בכיתה ח' אין הבדל של ממש ביניהם. לעומת זאת, בבתי-ספר דוברי ערבית - אין הבדל של ממש בין הישגי הבנים והבנות בכיתה ה', אך בכיתה ח' הישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים.

נתוני המיצ"ב בשנת תשע"ז מצביעים על כך שבמקצועות שפת-אם עברית ומתמטיקה לכיתות ה' אין פער של ממש בהישגי תלמידים משני סוגי הפיקוח, בדומה לממצאים בתשע"ו. בשאר המקצועות קיימים פערים לטובת תלמידים בפיקוח הממלכתי: פערים קלים בעברית לכיתות ח' (8 נקודות) ובמתמטיקה לכיתות ח' (9 נקודות), פערים מתונים במדע וטכנולוגיה לכיתות ח' ( 15 נקודות) ובאנגלית לכיתות ה' (17 נקודות), ואילו באנגלית לכיתות ח' נותר פער גדול (41 נקודות).

הפערים בהישגים לטובת תלמידים בבתי-ספר בפיקוח ממלכתי גדולים יותר בכיתות ח' לעומת הפערים המקבילים בכיתות ה'. בתשע"ז הפער בהישגים באנגלית ח' עומד על 41 נקודות לעומת 17 נקודות באנגלית ה'. בשפת-אם עברית ובמתמטיקה נרשמו פערים של כ-10 נקודות בכיתות ח' ואילו בכיתות ה' לא נרשמו פערים כלל.

באנגלית נרשם לאורך כל השנים פער עקבי גדול לטובת תלמידים דוברי עברית בפיקוח הממלכתי, הן בכיתות ה' והן בכיתות ח', כאשר בשנתיים האחרונות הפער הצטמצם לכדי מחצית בכיתות ה' אך נותר יציב בכיתות ח'. פערי הישגים באנגלית נרשמו בקרב תלמידים בכל שלוש קבוצות הרקע החברתי-כלכלי ובשתי דרגות הכיתה.

בהשוואה לפערים שנרשמו בשנת הבסיס תשס"ח, הרי שהפערים בתשע"ז בכיתות ה' הצטמצמו בכל המקצועות (בכ-20 נקודות). בכיתות ח', לעומת זאת, הפער הצטמצם רק במדע וטכנולוגיה (ב-15 נקודות), נותר כשהיה במתמטיקה ובאנגלית, ואילו בשפת-אם עברית הפער התרחב קלות (ב-8 נקודות).

בשנת תשע"ז כאשר משווים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי דומה עולה כי בכיתות ה' לא נמצאו פערים משמעותיים בהישגים בשפת-אם ובמתמטיקה. באנגלית, כאמור, הישגי תלמידים בפיקוח הממלכתי גבוהים יותר. בכיתות ח' נמצא שהישגי תלמידים מרקע נמוך וגבוה בפיקוח הממלכתי גבוהים יותר, ואילו בקרב תלמידים מרקע בינוני אין מגמה אחידה.

בשנת תשע"ז לרוב חלו עליות בהישגי תלמידים בבתי-ספר דוברי ערבית בשלושת המגזרים (ערבי, דרוזי ובדואי בדרום), ובעיקר בקרב תלמידי המגזר הערבי. בהישגי התלמידים במגזר הערבי נרשמו עליות בהישגים בכל המקצועות ובשתי דרגות הכיתה. עליות אלו באות לאחר יציבות יחסית או תנודתיות שאפיינו את הישגי המגזר בשנים האחרונות. בכיתות ה' נרשמו עלייה גדולה מאוד במתמטיקה (33 נקודות) ועלייה גדולה בשפת-אם ערבית (23 נקודות), לצד עלייה קלה באנגלית (7 נקודות). כמו-כן, בכיתות ח' נרשמה עלייה גדולה מאוד במדע וטכנולוגיה (39 נקודות), עליות גדולות באנגלית (29 נקודות) ובמתמטיקה (24 נקודות), לצד עלייה מתונה בשפת-אם ערבית (12 נקודות).

בכיתות ה' במגזר הדרוזי נרשמו עליות בהישגי התלמידים בכל המקצועות ואילו בכיתות ח' נרשמו ירידות במרבית המקצועות. בכיתות ה' נרשמו עלייה גדולה במתמטיקה (21 נקודות) לצד עלייה ניכרת באנגלית (18 נקודות) ועלייה מתונה בשפת-אם ערבית (11 נקודות). לעומת זאת, בכיתות ח' נרשמו ירידות קלות עד מתונות בכל המקצועות, פרט לעלייה גדולה במדע וטכנולוגיה (26 נקודות).

בקרב תלמידים מהמגזר הבדואי בדרום, בכיתות ה' לא נמצא דפוס אחיד של שינויים בהישגים בין השנים תשע"ו לתשע"ז: נרשמה עלייה מתונה בשפת-אם ערבית (14 נקודות) לצד יציבות במתמטיקה ואף ירידה קלה באנגלית (8 נקודות). לעומת זאת, בכיתות ח' נרשמו עליות מתונות עד גדולות בכל המקצועות, פרט לירידה קלה במתמטיקה (7 נקודות).

לאורך השנים הישגי תלמידים במגזר הבדואי בדרום נמוכים משמעותית מהישגי עמיתיהם במגזר הערבי ובמגזר הדרוזי בכל המקצועות ובשתי דרגות הכיתה. בתשע"ז, במרבית המקצועות הפערים בהישגים בין תלמידי המגזר הבדואי בדרום ובין תלמידי המגזר הערבי והמגזר הדרוזי, שהיו משמעותיים עוד קודם, התרחבו אף יותר. כמו-כן בשנים האחרונות נמצא שהישגי תלמידים במגזר הדרוזי גבוהים מהישגי תלמידים במגזר הערבי. בתשע"ז פערים אלו הצטמצמו במרבית המקצועות, ובמידה ניכרת יותר בכיתות ח'.

בכל המגזרים, הפערים בין הישגי הבנות והישגי הבנים, לטובת הבנות, ניכרים במיוחד בשפת-אם ערבית (בשתי דרגות הכיתה) ובמדע וטכנולוגיה. בנוסף לכך, בכל המגזרים וברוב תחומי הדעת, הפערים המגדריים קטנים יותר בכיתות ה' לעומת כיתות ח'.


שר החינוך מרוצה


שר החינוך, נפתלי בנט, מסר בתגובה לנתונים: "לאחר איסוף כלל נתוני המיצ"ב, ולאחר ניתוח מעמיק של גורמי המקצוע ושל ראמ"ה את התוצאות אני יכול לאמר לכם היום בבטחה - החזקים התחזקו, והחלשים התחזקו עוד יותר. כשנכנסתי לתפקידי לפני מעל לשנתיים ראיתי חובה מוסרית כשר חינוך לעשות כל שביכולתנו, על-מנת לאפשר לכל ילדה וילד הזדמנות שווה להצליח ולהגיע לנקודת פתיחה טובה יותר, ללא קשר למקום בו גדלו, להכנסות של ההורים שלהם או למוצאם הלאומי או העדתי. לאור הנתונים שלפניכם אני יכול לומר בגאווה גדולה – הצלחנו - אנחנו בכיוון הנכון! צמצום הפערים אשר אנו רואים, כמעט בכל פרמטר במיצב, מביא בשורה של ממש לתלמידי הפריפריה - הגאוגרפית והחברתית – שמנצלים הזדמנות זו בשתי ידיים ולוקחים את עתידם לידם. עוד עולה מהנתונים כי מהפכת המתמטיקה והמדעים ממשיכה. אך יותר מזאת, אותה המהפכה שחוללנו בתיכונים מחלחלת היום גם לשכבת תלמידי בתי הספר היסודיים ולשאר מקצועות המדעים. הנתונים משמחים אך דרך ארוכה עוד לפנינו – נמשיך ונדאג להמשך צמצום של הפערים וכל זאת לצד יישום התוכנית הלאומית ללימודי אנגלית מדוברת ולצד שיפור באיכות ההוראה – בדגש על הפריפריה".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "אני מברך על שיפור ההישגים של מערכת החינוך. השיפור משקף התגייסות של מערכת החינוך כולה – מנהלים, מורים וצוותי הוראה – ואני מבקש לחזק את ידיהם של כל העוסקים במלאכה, מלאכת החינוך. אנו מיישמים את התוכנית הלאומית לחיזוק לימודי המתמטיקה, מבצעים תוכניות חומש רחבות היקף בפריפריה, הגאוגרפית והחברתית, מעמיקים את התקצוב הדיפרנציאלי, והנתונים מראים שאכן נרשם צמצום פערים בין המגזרים. לצד זה, המיצ"ב מחדד את הצורך בביצוע התוכנית המקיפה שגיבשנו, לטיפול בבעיית האלימות כלפי עובדי ההוראה. אנו ממוקדי מטרה, יש לנו תוכניות רב שנתיות שיצאו לפועל, בהובלת השר בנט, ואני מאמין שמגמת השיפור תימשך".