ועדת הכספים אישרה (יום ד', 29.11.17) לקריאה ושנייה ושלישית, הצעת חוק שתכליתה להסדיר את אופן המיסוי בענף היהלומים. בין השאר קובעת ההצעה, כי מדידת המלאי בענף היהלומים לצורכי הוצאת שומות לצורך תשלום מס, תיעשה על-פי עלות המלאי בלבד. במקרים ייחודיים, מוסך שר האוצר באישור ועדת הכספים, לקבוע סוגי יהלומים שלגביהם יימדד המלאי העסקי שלא לפי עלות המלאי, אלא באופן אחר שייקבע ושיאפשר מדידה אוביקטיבית יותר. עוד קובעות הצעת החוק והתקנות, כי אם יפחת שווי השוק של יהלום שמשקלו קרט או יותר מעלותו בסוף שנת המס, תותר הפחתה לירידת הערך באותה שנת המס, לפי שווי השוק נכון לאותו מועד, ובלבד שחלפו 18 חודשים ממועד רכישתו של היהלום. הצעת החוק אושרה פה-אחד.
עוד על-פי התקנות, לפקיד השומה תינתן הסמכות להתחשב בבקשת יהלומן להקלות בהערכת השומה לגבי אופן מדידת המלאי, מחמת אופיו, היקפו או נסיבות עסקו של היהלומן. כמו-כן, מנהל רשות המיסים יידון בהמשך, לאחר אישור החוק ולאחר שוועדת הכספים אישרה כאמור, את התקנות, עם נשיא בורסת היהלומים ונשיא התאחדות תעשייני היהלומים, על האפשרות לקביעת כללים להפחתת שומות עקב ירידת ערך של יהלומים שמשקלם נמוך מ-1 קרט. כאמור, העיקר בחוק; הקביעה שהמלאי יחושב על בסיס העלות שלו ולא על הערך, כי העלות הרבה יותר מדידה וניתנת להערכה".
הוועדה אישרה את החוק לאחר שהובהר שתעשיית היהלומים הישראלית לא תיפגע וכי אין בהוראות הצעת החוק והתקנות, משום תמריץ שלילי ליהלומנים מהארץ ומחו"ל, שידרבן אותם להעתיק את עסקיהם או את השקעותיהם בענפי היהלומים במדינות אחרות.
מנהל רשות המיסים,
משה אשר, אמר ש"מדובר ביום היסטורי, מסדירים ענף שלם, נסדיר את ההון שלו ונאפשר לו לצמוח מחדש. החוק גובש לאחר שוועדה שבחנה את ענף היהלומים, ענף שמוגדר בסיכון גבוה, הגישה את המלצותיה. ראינו שגם בעולם היו דיווחים חסרים בענף, רצינו עריכת שינוים לשומות שוויוניות, בדיאלוג רצוף עם היהלומנים, עם הבורסה, והנשיאות, רפורמה שמתאימה ליהלומנים לייחודיות שלהם בהשוואה ליתר הענפים במשק, עסקות על מלאים קטנים וההכנסות גדולות אך מרווח הרווח הוא יחסית קטן. יכול להיות משהו קטן בשווי ענק. קשה יותר בענף להעריך את השווי במדויק, אלא אם כן מדובר במומחים ועם ציוד מיוחד. לרשות המיסים קשה למדוד ואם יש בדיני המס דברים שמאפשרים חופש פעולה רחב מדי רוצים לצמצם את חופש הפעולה. ואז נוכל לבצע מעקב טוב יותר ורו"ח עושה ביקורת על הנהלת החשבונות של העסק ואז באה רשות המיסים. גם החשבונאות זקוקה לזה וגם רשות המיסים ולכן סוכם יחד עם הענף על המודל שאנו מציעים פה".
נשיא בורסת היהלומים,
יורם דבש: "מדברים פה על 2.7 מיליארד, עדיין 13% מהייצוא התעשייתי של מדינת ישראל. היום היהלומן הישראלי הוא הכי מוכשר בעולם, הכי יצירתי והכי טכנולוגי, כל הטכנולוגיות של ענף היהלומים בעולם מיוצרות ומפותחות בישראל. ממשלות אחרות בעולם תומכות בענפי היהלומים שלהן. הודו, דובאי ובלגיה זיהו את ענף היהלומים והעבירו חוקים למשל בדובאי שיהלומנים לא ישלמו מס במשך 50 שנה ולכן יהלומנים מכל העולם עברו לשם ופתחו עסקים וכיום בדובאי 1000 חברות יהלומים ורק 9 מקומיות עם ענף שמגלגל 20 מיליארד דולר בשנה. בבלגיה רשויות המס רדפו את הענף וגרם לרוקן את הענף, והרבה עברו לישראל, הרבה יהודים והרבה לדובאי. בשנה האחרונה לאחר שהמסחר שם ירד דרסטית, סיכמו על הסכם נוח ביותר עם רשות המיסים שם, ויהודים חוזרים לשם וגם מדובאי. הסכם שמקל על הענף. ממשלת בלגיה הוציאה קול קורא ליהלומנים היהודים תחזרו באנו לקראתכם. אנחנו מאבדים את השוק, ואם הכנסת והממשלה לא ינקטו צעדים נדרשים נוכל לומר קדיש על הענף בישראל. 40 שנה עבדנו במס מחזור, עברנו לניהול ספרים מלא, החוק שכאן הוא חוק לא פשוט, אך עם זאת הסכמנו עליו מתוך מודעות לאפשרות להקלות וכן מתוך ידיעה שהדבר ייבחן מחדש בעוד שנתיים וחצי, בין השאר כאן בוועדת הכספים."