מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה (יום ב', 18.12.17) הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות, שתאפשר להן לגבות אגרת שמירה גם בשנתיים הקרובות. 70 חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה תמכו בהצעה. 23 ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה התנגדו, וההצעה הועברה לדיון בוועדת הפנים.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "קביעת סמכות זו במפורש כאחת מסמכויותיה של רשות מקומית, נועדה לעגן למען הסר ספק, את הבסיס החוקי להסדרי שמירה שונים הנעשים בידי רשויות מקומיות ולאפשר לרשויות מקומיות לפעול בתחום השמירה, האבטחה והסדר הציבורי .יובהר כי סמכויות אלה לא נועדו להחליף את סמכויות המשטרה אלא להתקיים לצדן במסגרת הדין".

הצעת החוק נתקלה בהתנגדות. ח״כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), אמרה: ״לא ייתכן ששר הפנים המתיימר לייצג את השקופים, יאשר גביית מס בגובה של מאות מיליוני שקלים מהאזרחים. האזרחים הם לא פרה חולבת של השלטון המקומי. האחריות על ביטחונם של האזרחים היא של המדינה ולא של ראשי הערים. לא ניתן להפריט את המשטרה ולתת לכל ראש עיר את האפשרות להקים מיליציות לעצמו. הביטחון הוא סמכות הניתנת לשלטון המרכזי על-ידי הסכם לא כתוב בינו לבין האזרח, שמשלם על כך מיסים. היום הרשויות המקומיות רוצות לגבות אגרת שמירה ומחר הן ירצו לגבות מהתושבים אגרת פינוי אשפה, סלילת כבישים ואפילו אגרה על האוויר שאנחנו נושמים. הגיע הזמן לעצור את הכנסת היד השרירותית לכיסי התושבים ולהילחם ביוקר המחיה בישראל".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), התנגד: "הצעת החוק הזו בעצם תייצר לנו שני סוגים של מרחבים ציבוריים בישראל: יהיו רשויות עשירות, שלהן יהיו כסף, הן יוכלו להשקיע באבטחה ובסדר ציבורי. יהיו רשויות מקומיות עניות שלהם לא יהיה כסף ושם לא יהיה ביטחון, לא תהיה אבטחה, לא יהיה סדר ציבורי. כך נעמיק, את הפער הגדול הקיים כבר עכשיו בין החצר הקדמית של החברה הישראלית לבין החצר האחורית, כי כבר היום ישנם מקומות בישראל שבהם אין ביטחון, אין אבטחה ואין סדר ציבורי ועם זה צריך להתמודד".

ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני), תמך בהצעה: "יש אחריות למדינה על הביטחון של אזרחיה. ולכן, ברמה העקרונית, להעביר את הביטחון, את האחריות על הביטחון, שכל מועצה אזורית, או כל רשות, או כל עיר או עירייה, על-פי החתך הסוציו-אקונומי שלה ורמת ההכנסות תבנה לעצמה כוח משטרתי כזה או אחר, זה לשחרר את המדינה מהמחויבות שלה לביטחון האזרחים. אבל כידוע המחנה הציוני, אנחנו לא בממשלה ואנחנו לא מובילים את מדינת ישראל, והביטחון האישי, הפך להיות הפקרות. ולכן, במידה רבה, לצערי, אין ברירה לראשי עיריות וראשי מועצות לדאוג לתושביהם, לתושביהן, וכל אחת על-פי יכולתה, לבנות ולהקים את המערך הביטחוני או הבטיחותי שלה. ולכן, למרות שברמה העקרונית אני מתנגד, לצערי אין לי ברירה אלא לתמוך בהצעה הזאת".