|
הבובות מהניסוי [צילום: יח"צ אוניברסיטת אריאל]
|
|
|
|
|
מחקר חדש במחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל שחזר את ניסוי הבובות המפורסם של קלארק שהתבצע בארה"ב בשנת 1939, שהיה ניסוי ראשון מסוגו והראה כיצד צבע עור משפיע על תפישותיהם של ילדים כלפי בובות בעלי צבע עור שונה. מחקר זה שפך אור על הגזענות שהייתה קיימת, על ההערכה העצמית של כהי העור האפרו-אמריקנים וכן על סטראוטיפים איתם גדלים ילדים, על מה יפה יותר ומה טוב יותר.
מחקר מסוג זה לא בוצע לפני כן בישראל ובמחקר זה שערכו אבוסנט לקאו ויעל נוימן בעבודה הסמינריונית שלהן בהנחייתה של ד"ר אור גיא בחנו תפישות אלה כלפי החברה האתיופית בישראל.
ואכן ממצאי המחקר הנוכחי היו זהים למחקר שנעשה בשנת 1939 כאשר 75% מתוך 70 הילדים מגילים 7-3 שנבדקו, ביניהם 32 ילדים אתיופים ו-38 ילדים ממוצאים אחרים שאינם כהי אור, העדיפו לשחק עם הבובה הלבנה על פני הבובה החומה.
בנוסף לכך כאשר נשאלו איזו בובה יותר נחמדה לדעתם 66% מתוכם בחרו בבובה הלבנה ובמקביל 77% מהילדים חשבו כי הבובה החומה היא רעה.
מהממצאים עולה כי גם הילדים האתיופים (61%) מעדיפים יותר את הבובה הלבנה על פני החומה, למרות שהאחוזים נמוכים יותר מהילדים האחרים, ומכאן ניתן לראות כי המוצא הוא גורם משפיע על תפיסות הילדים וההזדהות עם בובות שדומות לגוון עורם.
מחקר זה מראה כי עדיין בישראל של ימינו קיימת התבדלות על-פי צבע עור וזה מוטמע כבר אצל ילדים בגילי הגן. מחקר זה יכול להבהיר את הצורך של ילדים להכיר ילדים מתרבויות אחרות. זאת על-מנת להוביל לצמצום שימוש בסטריאוטיפים ולהפחית את תופעת הגזענות בעולם ובישראל בפרט.