נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ומנהיג קוריאה הצפונית, קים ג'ונג-און, ייפגשו בתוך חודשיים לדון בתוכניות הגרעין והטילים של הקוריאנים - הודיע (יום ו', 9.3.18) הבית הלבן. קים הזמין את טראמפ למפגש ונענה בחיוב. קוריאה הדרומית אומרת, כי מטרת הפסגה תהיה להשיג פירוק נשק גרעיני תמידי.

טראמפ הביע אופטימיות לקראת הפגישה, בכותבו בטוויטר: קים "דיבר עם נציגי קוריאה הדרומית על פירוק הנשק הגרעיני, לא על הקפאתו. כמו-כן, לא יהיו ניסויים טילים של קוריאה הצפונית בפרק הזמן הזה. הושגה התקדמות עצומה, אבל העיצומים יישארו עד שיושג הסכם. פגישה מתוכננת!". קוריאה הדרומית הוסיפה, כי קים מבין שהתמרונים המשותפים לה ולארה"ב יימשכו כמתוכנן בסוף החודש הנוכחי - ובכך ויתר על תנאי מרכזי שלו לניהול המו"מ.

בתחילת השבוע הודיעו שתי הקוריאות על פגישת פסגה בין קים לבין נשיא הדרום, מון ג'י-אין, שתתקיים בסוף חודש אפריל. גם במקרה זה הבהירה סיאול, כי פיונגיאנג מוכנה לדבר על תוכניות הגרעין והטילים שלה, וכי איננה מציבה תנאים מוקדמים לשיחות. על-פי אותה הודעה, קוריאה הצפונית תהיה מוכנה לוותר על הגרעין והטילים אם יובטח בטחונה - ניסוח עמום, שמשמעותו המעשית יכולה לנוע בין התחייבות להימנע מהפלת המשטר (מהלך שארה"ב עשויה להסכים לו) לבין הוצאת הכוחות האמריקניים מן הדרום (דרישה שתידחה על הסף).

הפגישה המתוכננת בין טראמפ לקים היא אירוע היסטורי, ולא רק משום שהיא תהיה הראשונה מסוגה בדרג זה. הקו הקשוח מול קוריאה הצפונית הוא אחת מאבני היסוד של ממשל טראמפ, הדבק בה למרות ביקורת ציבורית וחששות מפני עימות גרעיני הרסני בין שתי המדינות. כעת נראה, כי מדיניות זו מתחילה לשאת פירות - אם כי הדרך להסכם עודנה ארוכה, ולקוריאנים יש עבר של הפרת הסכמים עם המערב בתחום הגרעין. הממשל יעמוד על תנאים ברורים שיאפשרו לאכוף את ההסכם במלואו, אם אכן הוא יושג.

טראמפ הצליח - בניגוד לממשלים קודמים - להשיג את שיתוף הפעולה של סין בעיצומים על קוריאה הצפונית. סין היא כמעט שותף הסחר היחיד של הצפון, ובלא הסחר איתה - הצפון ייחנק בהעדר חומרי גלם, מוצרים ומקורות כספיים. גם המדיניות התקיפה של טראמפ כלפי הסכם הגרעין עם אירן אותתה לקים, כי מוטב לו להגיע להסכם.

טראמפ לא נמנע מביקורת אישית לעגנית, כאשר כינה את קים "איש הטילים הקטן" ואיים שכל צעד צבאי מצידו ייתקל ב"אש וזעם" (ביטוי שהפך לשמו של הספר הביקורתי ביותר על ממשלו). כעת מוכן טראמפ לקיים פגישת פסגה שתהיה תחילתו של המו"מ ולא סיומו, כנראה מתוך אמונו ביכולתו לסגור עסקות - כפי שתיאר את עצמו שוב ושוב. עוד מציינים בוושינגטון, כי גם קים וגם טראמפ אוהבים מחוות דרמטיות - ואין ספק שפגישת הפסגה בהחלטת נכנסת תחת הגדרה זו.

גם ההודעה על הפסגה נמסרה בצורה דרמטית. טראמפ נכנס במפתיע לחדר התדרוכים בבית הלבן מעט אחרי חצות (שעון ישראל) ואמר לכתבים שקוריאה הדרומית תמסור הודעה חשובה שעתיים מאוחר יותר. ההודעה עצמה נמסרה בידי צ'ונג יו-יונג, יועצו של מון לביטחון לאומי, שקיים קודם לכן פגישות בבית הלבן. דוברת הבית הלבן, שרה האקבי-סנדרס, אישרה לאחר מכן שבכוונתו של טראמפ להיפגש עם קים.

קודם לכן הזמין טראמפ במפתיע את צ'ונג לחדר הסגלגל, למרות שהיה אמור להיפגש איתו רק היום. הוא ביקש ממנו לדווח לו על שיחותיו בפיונגיאנג בשבוע שעבר, שהובילו להכרזה על פגישת הפסגה הקוריאנית. צ'ונג אמר, כי קים הביע רצון להיפגש עם טראמפ - והאחרון נענה מיד וביקש מצ'ונג להודיע על כך לעיתונות. צ'ונג קיבל את אישורו של מון, בעוד טראמפ עדכן את ראש ממשלת יפן, שניזו אבה, ומאוחר יותר ידבר עם נשיא סין, שי ג'ינפינג.

ממשל טראמפ התרכז עד כה באכיפת העיצומים על קוריאה הצפונית ובעיצוב האופציה הצבאית, וכמעט ולא נעשתה כל עבודת הכנה למו"מ דיפלומטי. להפך: כאשר דיבר שר החוץ, רקס טילרסון, לפני מספר חודשים על אפשרות זו, מיהר טראמפ לבטל אותה במחי יד בהודעת טוויטר. השליח הראשי של משרד החוץ לענייני הצפון, ג'וזף יון, התפטר לאחרונה והבית הלבן עצר את מינויו של ויקטור צ'ה, דיפלומט מנוסה, לשגריר בסיאול.

ניו-יורק טיימס מצטט פקידי ממשל לשעבר המביעים ספק בדבר הצלחתה האפשרית של הפסגה. מייקל גרין, יועץ לענייני אסיה לנשיא ג'ורג' בוש הבן, אמר, כי סביר להניח שקוריאה הצפונית מנסה להקהות את העיצומים ולהשיג הכרה דה-פקטו בתוכנית הגרעין שלה. אוון מדריוס, שמילא את אותו תפקיד בממשל אובמה, טוען שארה"ב אינה מקבלת דבר בתמורה לקיום הפסגה בעוד קים זוכה ללגיטימציה ולעולם לא יוותר על הנשק הגרעיני שלו.

פקידי ממשל דיברו בימים האחרונים בביטול על הצעתה של פיונגיאנג לקיים שיחות ישירות. לדבריהם, קים לא הבטיח להפסיק את פיתוח הנשק הגרעיני והטילים במהלך המו"מ, אלא רק להשעות את הניסויים בהם. השינוי היחיד שחל הוא ההזמנה הישירה לטראמפ, שכאמור בוטח ביכולותיו כמנהל מו"מ. לדברי אחד מיועציו של הנשיא, כישוריו אלו יכולים להוביל לתוצאה שונה מאשר השיחות הקודמות עם הצפון, שהסתיימו לכל היותר בהסכמים שהופרו כמעט מיד.