מזכיר המדינה, קולין פאוול, הבטיח ב-7 בנובמבר שכשארה"ב תסיים את משימתה באפגניסטן היא תפנה את תשומת ליבה לטרור ברחבי העולם. הוא התייחס ספציפית לעירק. בראיון ל-BBC מספר ימים לאחר מכן, הודיע סכן הנשיא, דיק צ'ייני, הודעה דומה.
המסר הועבר למנהיגי אירופה במספר הזדמנויות בתקופה האחרונה. למרות זאת, נראה שהעניין לא הוכרע, ולמעשה מדובר במאבק קשה בין שתי קבוצות, "הנשרים" וה-"יונים".
הנשרים רוצים לטפל בסדאם, ובכוח. להשמיד לו את מחנות האימונים ומאגרי הנשק, לפתוח את בתי הכלא, מחנות הריכוז ומחנות העינויים שלו. מולם עומדים היונים, או קבוצות קטנות של יונים, שלכל אחת מהן אג'נדה משלה.
בראש היונים עומדות חברות הנפט האמריקניות. הן שמו עין על מאגרי הנפט של עירק, אותו הן עדיין מייבאות, בעקיפין, ובכמויות. הדבר נעשה למרות האיסור שהטיל הקונגרס על רכישה ישירה מעירק.
קבוצות נוספות המתנגדות לתקיפה הן קבוצות הומניטריות. קבוצות אלו טוענות שהסנקציות שהטילו האמריקנים על עירק גרמו למוות מרעב וממחלות של תושבים עירקים רבים. תקיפה רק תחמיר את המצב.
היונים מחזיקים במטרה אחת: התחמקות (או לפחות דחייה) של תקיפה בעירק. הם טוענים שהדבר יהווה תירוץ לעירק לתקוף את ישראל, דבר אשר ימשוך את כל המזרח התיכון למלחמת דמים. לדעתם, ניתן לנהל מו"מ להחזרת פקחי האו"ם, ולמנוע בדרכי שלום את פיתוח הנשקים הכימיים, ביולוגיים ואטומים של עירק.
הבית הלבן מפולג
הנשרים המרכזיים, כשמדובר על עירק, הם סגן הנשיא, דיק צ'ייני, שר ההגנה, דונלד ראמספלד, סגנו פול וולפוויץ', והיועצת לביטחון לאומי, קונדוליסה רייס. תומכים בהם פוליטיקאים ותיקים שידועים בתמיכתם לישראל.
יש גם את לורי מילרוי, מחברת הביוגרפיה של סדאם חוסיין, והספר "סדאם חוסיין: שיעור בנקמה".
לאחרונה מצטטים הנשרים דיווחים בעיתונות אודות פגישה של מוחמד עטה, ממנהיגי הפיגוע ב-11 בספטמבר, עם נציגים מהמודיעין העירקי.
הנשרים מתעקשים שנסיונות להיפטר מחוסיין בדרכים אחרות כשלו לחלוטין, וסיכנו את יריביו של סדאם בעירק. יתכן שאף חיזקו את מעמדו בתוך המדינה.
הם מוסיפים שככל שעובר הזמן נוטה התמיכה בעולם הערבי לעבר סדאם חוסיין, שאחרי מלחמת המפרץ היה מוקצה לחלוטין. סדאם רוקד כעת על מגמת אי-התמיכה בארה"ב שרוחשת בעולם הערבי, ועל המאבק בפלשתיני ב"כיבוש הישראלי".
שרידים של מאבק
גם הנשרים וגם היונים מזהים עכשיו סימני התעוררות של יריבויות בין עירק לשכנתה, ערב הסעודית. דוברי סדאם חוסיין מנהלים מאבק נמשך של האשמות כלפי הסעודים בנושאי גבול, שבויי מלחמה, ופליטים המוחזקים בערב הסעודית.
הזעם העיקרי בעירק עומד על ניסיונה של ערב הסעודית לייצב את מחירי הנפט על סכום נמוך מהסכום אותו דורשת עירק.
שתי המדינות מאשימות אחת את השניה בגניבת נפט תת-קרקעי משדות הנפט הסמוכים לגבול. זה הטיעון ששימש את העירקים בטרם פלשו לכווית.
המתח בין המדינות ברמות שיא. ב-12 בנובמבר ירו כוחות עירקים על הגבול, אך לא פגעו בחיילים סעודים.
בעיה גלובאלית
ניסיונות קודמים לבטל את הסנקציות הקיימות ולהקל על העירקים באמצעות סנקציות חכמות, לא צלחו. רוסיה, צרפת, סין ומדינות אחרות הביעו עניין רשמי בייצור עסקות נפט עם עירק. חלק מאלו כבר הוגדרו כ"הבנות", אשר יצאו אל הפועל עם הסרת הסנקציות של האו"ם.
בעירק זעמו על פוטין, כשאמר בראיון טלוויזיוני שעירק צריכה לאפשר בדיקה של גורמים בינלאומיים על אדמתה. בתמורה, יסיר האו"ם חלק מהסנקציות. גם נשיא צרפת, ז'אק שיראק מחזיק בדעה דומה.
גם הנשרים וגם היונים לא יכולים לומר היום מהו הפתרון הנכון, וכיצד, אם בכלל, תפתר הבעיות שמעמיד סדאם חוסיין בפני האיזור, ושאר העולם.
