60,000 שקל - זהו סכום ההוצאות בו חויב גיל אוחיון, אשר ביקש לאשר לו לפתוח גן ילדים בביתו בשכונת נווה עוד בפתח תקוה. הסיבה: חוסר נקיון כפיים בוטה, שבא לידי ביטוי בהפרת חוקי התכנון והבנייה ובהסתרת עובדות מבתי המשפט.

אוחיון ורעייתו פתחו את הגן בשנת 2010 בלא לקבל היתר לשימוש חורג. שנה לאחר מכן ביקש וקיבל היתר שהוגבל בתנאים, ובשנת 2012 הוגבל ההיתר לשלוש שנים. אוחיון לא קיימו את כל התנאים אך המשיכו להפעיל את הגן. שכניהם הגישו בקשה לבזיון בית המשפט ובשנת 2014 הזהיר בית המשפט שיקנוס את אוחיון אם ימשיך בדרכו. שנה לאחר מכן נקבע, כי הוא ייקנס ב-2,000 שקל ליום מ-1.9.15.

בינתיים פקע תוקפו של ההיתר הזמני, אך אוחיון המשיך להפעיל את הגן ואף הגדיל את שטחו. בקשתו להיתר קבוע נדחתה בשל ההפרות המתמשכות ובשל כך עתר לבית המשפט המחוזי מרכז. השופטת זהבה בוסתן דחתה את העתירה בציינה, כי אוחיון פעל בחוסר נקיון כפיים, משום שלא ציין בעתירתו את ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעניינו ואת העובדה שסגר את הגן רק לאחר שנקנס בשל הביזיון. גם העובדה שבמשך ארבע שנים לא קיים את התנאים שנקבעו לו, מהווה חוסר נקיון כפיים. העתירה נדחתה גם לגופה, אוחיון חויב בהוצאות בסך 8,000 שקל והוא ערער אוחיון לעליון.

בדחותו את הערעור אומר (3.5.18) השופט דוד מינץ: "יש רגליים מוצקות לסברה לפיה התנהלות המערער במהלך ההתדיינות בבית המשפט המחוזי, כמו גם ברקע שקדם לה, הצדיקה כשלעצמה את דחיית העתירה מפאת אי-ניקיון כפיים". גישתו העקבית של אוחיון היא "להתעלם מהחלטות שאינן נראות לו. איש הישר בעיניו יעשה, ואין נפקא מינה מהי עמדת הרשות השלטונית או בתי המשפט בעניין".

מינץ מוסיף: "המערער התעלם מהחלטות מינהליות ושיפוטיות כאחד, המשיך בשלו והפעיל גן ילדים אשר מנה למעלה משמונה ילדים, ללא היתר כדין. גם החלטת ועדת הערר הראשונה, בגדרה נקבעו תנאים לקבלת ההיתר לשימוש חורג, לא הייתה מבחינתו אלא בגדר המלצה. הוא חדל מהפעלת הגן רק לאחר שהושת עליו קנס כספי מוחשי בסך של 5,000 שקל בגין כל יום של הפרה (סכום אשר בהמשך שוּנה ל-2,000 שקל).

"עינינו הרואות, כי משעה שהחלטות הוועדות והתנגדויות משיבים 8-3 [השכנים] לא ערבו לחכו, נהג המערער בעשיית דין
עצמי והעמיד את המשיבות, לרבות את רשויות השלטון, לפני עובדות מוגמרות. התנהלות זו מבטאת אי-ניקיון כפיים קיצוני, ולוּ בשל כך היה מקום לדחות את העתירה, והערות בית המשפט המחוזי בעניין זה מילים כדורבנות הן".

גם לגופה של העתירה יש לדחות אותה, קובע מינץ, משום שבית המשפט איננו מתכנן-על והחלטותיהם של מוסדות התכנון בעניינו של אוחיון אינן מצדיקות התערבות. הנשיאה אסתר חיות והשופט עופר גרוסקופף הסכימו עם מינץ. את ועדות התכנון ייצגו עוה"ד רנאד עיד ויוני שורץ, ואת השכנים - עו"ד עדי פוקס.