|
|
המדינה לא עומדת בפסיקה [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]
|
|
|
|
|
הממשלה אישרה (יום ה', 3.6.18) את הצעת החוק של שרת המשפטים,
איילת שקד, בתמיכת השר לביטחון פנים
גלעד ארדן, לפיה תוקם ועדת שחרורים מהירה שתדון בניכוי שליש לאסירים שנשפטו לתקופות של 3-12 חודשים, למעט אלימות במשפחה ועבירות מין. ההצעה היא חלק מיישום הוראת בג"ץ להגדיל את שטח המחיה של האסירים.
המדינה אינה עומדת בפסק הדין, שניתן ביוני אשתקד והורה להגיע לשלושה מ"ר בתוך תשעה חודשים ול-4-3.5 מ"ר בתוך שנה וחצי. בג"ץ מתח ביקורת חריפה על מצב זה, אף טרם החליט כיצד להתייחס אליו. ועדת השחרורים המהירה נועדה להוות חלק מן הפתרון, בתקווה שהיא תשחרר כמה מאות אסירים.
מדובר במינוי ועדה מינהלית פנים-שב"סית, בראשות קצין שב"ס שהוא סוהר בכיר הכשיר להתמנות כשופט של בית משפט השלום. ועדה זו תוסמך לקבל החלטות בבקשות לשחרור על-תנאי של האסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה. זאת, למעט אסירים שנשפטו לעונש של ששה חודשי מאסר או יותר, שנדרשת בעניינם חוות דעת מיוחדת לעניין מסוכנותם, בשל סוג העבירות שביצעו. אסירים לתקופות אלו שהורשעו בעבירות מין ואלימות במשפחה לא ייכללו בהסדר החדש; הדיון בעניינם של אלו ימשיל להתנהל בוועדות השחרורים הרגילות, השייכות להנהלת בתי המשפט ובראשן עומדים שופטים בדימוס.
לדברי משרד המשפטים, מטרת הצעת החוק היא ליצור מנגנון שחרור על-תנאי יעיל ואפקטיבי, אשר יאפשר בחינה במועד של בקשות לשחרור על-תנאי של אסירים הנושאים עונשי מאסר של עד שנה, תוך הקלת העומס המוטל כיום על ועדות השחרורים. חשיבות מינוי הוועדה היא בכך שנציבות השב"ס לא הצליחה עד כה לדון באופן יעיל בניכוי שליש מאסירים שנשפטו לתקופות קצרות במיוחד של שלושה עד שישה חודשים.
