הממשלה צפויה הייתה לאשר (יום א', 3.6.18) את הצעת המחליטים של הרפורמה במשק החשמל. זאת, לאחר שהדיון הקודם בנושא שהיה אמור להתקיים ביום ראשון האחרון נדחה בשל פטירתו של אמו של שר האוצר משה כחלון. אז, בתיאום בין משרד ראש הממשלה ובין משרד האוצר הוחלט להמתין עד שובו של שר האוצר.

עם זאת, בהמשך היום נודע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לקיים דיון נוסף ברפורמת החשמל ומבקש לדחות את ההצבעה שתוכננה להיום בנושא.

מהעיון בנוסח הצעת המחליטים המעודכן כפי תוגש לשולחן הדיונים של הממשלה היום, עולה כי למרות שלצוותים שניהלו את המו"מ המורכב תחת סד זמנים דחוק, ניתן שבוע נוסף, לא הרבה השתנה בנוסח הצעת המחליטים. להצעת המחליטים המעודכנת אומנם נוספו כמה סעיפים, אך עדיין לא נמצאו פתרונות לחלק מהסוגיות המהותיות.

כך, למשל, מתברר שעדיין לא נמצא פתרון לסוגיית המיסוי של התוספות הפנסיוניות שיינתנו לעובדים במסגרת הרפורמה. כפי שנחשף ב"גלובס", המדינה עדיין לא החליטה מי יממן את המס על התוספות הפנסיוניות של עובדי חברת החשמל, שסוכמו במסגרת הרפורמה. "החוק היבש" אומר שעל כספים אלה יש לשלם מס - בעת הפקדתם או בעת משיכתם.

כדי להבטיח את תשלומי התוספות הפנסיוניות לעובדי חברת החשמל במסגרת הרפורמה, החברה אמורה לרכוש "תוספת קצבה ממבטח חיצוני". כדי שהעובדים יקבלו את הסכומים אותם הבטיחו להם המדינה נטו ישנן כמה חלופות שעומדות על הפרק כאשר אחת מהן היא חקיקה חדשה מיוחדת לעובדי חח"י שתחריג את התשלומים לעובדים "בנסיבות דומות" מהצורך בתשלום מיסים. יש לצפות כי חלופה זו עלולה לעורר התנגדות ציבורית.

מדובר בחלק המהותי בהסכם מבחינת עובדי חברת החשמל - תוספת של 1,250 שקל שתשולם לקצבת הפנסיה החודשית שיקבל כל אחד מ-2,800 העובדים שיפרשו מהחברה בעקבות ההסכם ותוספת של 1,700 שקל לפנסיה החודשית, ל-6400 העובדים הנותרים. האחרון ישולם על-פי אבני-דרך שנקבעו במהלך הדיונים - מדובר באחד ההישגים למדינה שמבטיח את תשלומי הפנסיה בהתאם להתקדמות הרפורמה. מסמך הצעת המחליטים מפרט את אבני-הדרך:

כניסת ההסכם הקיבוצי לתוקף-150 שקל

שינוי מבני (שתי פעימות)-230 שקל

הוצאת מנהל המערכת-320 שקל

הסכם קיבוצי חדש בנושא שכר- 100 שקל

מכירת תחנות אלון תבור- 150 שקל

מכירת רמת חובב-150 שקל

מכירת רידינג-90 שקל

מכירת חגית-90 שקל

מכירת אשכול-420 שקל

בנוסף, הנוסח העדכני של הצעת המחליטים כולל שני סעיפים חדשים שמתייחסים לצמצום זיהום האוויר כתוצאה מהפחתת השימוש בפחם המזהם לגז. יצוין כי מדובר במדיניות הנוכחית של משרד האנרגיה המבוססת על דרישות אירופיות, גם ללא קשר לרפורמה.

"במטרה להמשיך ולפעול לצמצום השימוש בדלקים מזהמים במשק הישראלי, מוצע לקבוע כי עד יום 1 באוקטובר 2018 יציג שר האנרגיה את מדיניותו ארוכת הטווח בנושא זה", נכתב בהצעת מחליטים.

מתווה הרפורמה הנוכחי הושג בהסכמה מלאה בין הצדדים, עובדי חברת החשמל, הנהלת החברה והמדינה. מדובר במעין פשרה של כל אחד מהצדדים ועל אף הביקורות הרבות שהושמעו לאחרונה מצד מתנגדי הרפורמה, לרפורמה יש לא מעט יתרונות גם למשק החשמל. כאשר מבצעים השוואה בין המתווה הנוכחי להסכמות הקודמות שהושגו ב-2014 ("רפורמת יוגב"), ניתן לראות שבמתווה הנוכחי הושגה הפרטה של מספר רב יותר של תחנות כוח בתמורה לתוספות נמוכות יותר לעובדים.

עלויות הרפורמה מסתכמות בכ-7.1 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, כ-6.4 מיליארד שקל יוענקו כעלויות פרישה והגדלת הקצבה הפנסיונית לעובדים. לאחר יישום הרפורמה נתח השוק של חברת החשמל בהספק המותקן ירד מכ-80% בשנת 2017 לכ-45% ב-2026 ולכשליש מההספק המותקן מספר שנים לאחר מכן.

מעבר להפחתת נתק השוק של חברת החשמל, תחום אספקת החשמל לצרכן פרטי ייפתח לתחרות; מנהל המערכת (יחידה הקובעת מאיזו תחנת כוח לקנות חשמל) ייצא מהחברה במטרה להפסיק את ניגוד העניינים המבני בו הייתה מצויה חח"י עד היום.

עם זאת, לרפורמה ההיסטורית כפי שנהוג לכנותה יש לא מעט חסרונות. בחוות הדעת המקצועית שערכה רשות החשמל כנספח להצעת המחליטים נכתב: "הרפורמה אינה חפה מחסרונות. בפרט, הרפורמה אינה מבטיחה הפרדה מקטעית מלאה במשק החשמל ולכן משמרת במידה מסוימת של ניגוד עניינים. בנוסף, מתן הבלעדיות במקטעי רשת ההולכה והחלוקה, ללא עיגון האפשרות להקמה על-ידי גורמים אחרים, מגבילה את היכולת להבטיח האצה של פיתוח הרשת לפי צרכי החשמל. כמו-כן, מסתמנים סיכונים אפשריים בהקמת פיקוח ההולכה ובהרחבת תחומי הפעילות של החברה לעיסוקים בהם לא עסקה עד כה".

השינוי המבני צפוי להביא לירידה הדרגתית של כ-10 מיליארדי שקל בהיקף החוב הפיננסי. הירידה בחוב החברה תתאפשר בעיקר בעקבות התייעלות בכוח אדם אשר תפחית את הוצאות השכר בחברה, פירעון האג"ח הצמית במסגרת הסדר הנכסים אשר יפחית את היקף החוב הפיננסי נטו בכ-2.5 מיליארדי שקל והחלטת המדינה לא לחייב את החברה לחלק דיבידנד. במסגרת הרפורמה הוחלט כי תעריף החשמל לא יירד כתוצאה מההתייעלות אותה תעבור החברה, זאת כדי לממן את עלויות הרפורמה - בעיקר הטבות לעובדים הפורשים - בסך 6 מיליארד שקל. הדבר זכה ללא מעט ביקורות מצד מתנגדי הרפורמה.

במידה והרפורמה תאושר היום בממשלה ללא בעיות מיוחדות, אישור המתווה שלה יצריך שינויי חקיקה - תיקון חוק משק החשמל מ-1996. המשמעות היא כי לאחר אישורה בממשלה, הרפורמה תעבור למליאת הכנסת, שם עלולה להיתקל בכמה מוקשים. חברי הליכוד, מפלגתו של שר האנרגיה שטייניץ ה"מגיש" את ההצעה להחלטה, יכולים להטיל "משמעת קואליציונית" כדי לזרז את העברת הרפורמה בכנסת. מדובר במשימה לא פשוטה בהינתן העובדה שכבר נשמעים קולות ההתנגדות של כמה מחברי הכנסת ממפלגות אחרות.