במסגרת מערכת הנשק "חץ" פיתחה ישראל טיל נגד טילים שנועד ליירט טילים בליסטיים בחלל. הטיל מוגדר כ"חוץ-אטמוספרי". כלומר, מיועד ליירט טילים בחלל והוא בעל יכולת המשפרת את סיכויי הפגיעה במטרה כיוון שהיא מאפשרת שיגור מיירטים נוספים במקרה של כישלון. על-פי פרסומים בתקשורת הזרה, חץ 3 מסוגל ליירט גם לווינים, יכולת השמורה לקומץ מדינות בעולם. הטיל פותח במפעל מלמ של התעשיה האוירית לישראל.

ב-10 בדצמבר 2015 בוצע בהצלחה ניסוי יירוט מלא של מטרה בחלל וב-18 בינואר 2017 נמסרה המערכת הראשונה למערך ההגנה האווירית של חיל-האוויר. באוגוסט 2017 דווח כי ישראל החלה בעבודה על פיתוח רעיוני של חץ 4 אשר יידע להתמודד עם ראשי קרב מתפצלים בחלל, ובנוסף יהיה בעל דיוק מרבי וטווח גדול יותר.

גנרל פטריק אוריילי, ראש התוכנית האמריקנית להגנה מפני טילים, אמר לא מכבר בעדות בקונגרס כך: "התכנון של הטיל החכם חץ 3 מתקדם יותר מכל מה שאנחנו עושים בתוכניות הטילים נגד טילים שלנו בארצות הברית".

על-פי דיווחים בתקשורת הסכימה ארצות הברית לממן את פיתוח חץ 3 וחץ 4. הערכות מדברות על מימון בהיקף של מאות מיליוני דולרים.

תפקיד מרכזי וחשוב במיזם החדשני הזה נתון בידיה של המהנדסת הישראלית ענבל קרייס (ילידת 1966) סגנית מנהל מפעל חלל של התעשיה האוירית, שקודם לכן הייתה ראש פרויקט פיתוח הטיל "חץ 3" במפעל מלמ של התעשיה האוירית.

ענבל קרייס זכתה בשנת 2010 בפרס היזמות הטכנולוגית מטעם הכנס הבינלאומי לאוויר וחלל, על רעיון ייחודי בפיתוח מיירט מתקדם להגנה מפני טילים. את הפרויקט תיארה כ"חוצפה של מדינה קטנה לעשות דבר שעוד לא נעשה, ולנהל פרויקט של מעצמה". ענבל נשואה לפרופ' יצחק קריס מנהל ביה"ח שיבא.