המדינה ביקשה כלאחר יד לאסור את פרסומו של פסק דין

משרד הביטחון ומשרד החוץ הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה חסרת יסוד לאיסור פרסום על פסק דין, אשר הוגשה כלאחר יד ואפילו ללא תצהיר תומך - אומר (7.10.18) סגן נשיא בית המשפט, שאול שוחט, אשר דחה אותה.

בחודש שעבר דחה שוחט עתירה שביקשה להורות לשני המשרדים לחשוף מידע על מכירות הנשק של ישראל לסרי-לנקה. בעתירה נטען, כי מדובר במדינה בה מבוצעים פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, וכי מכירות הנשק של ישראל הופכות אותה לממלאת תפקיד מרכזי בפשעים אלו.

שוחט קיבל את עמדת המדינה, לפיה היענות לבקשה תגרום לפגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה. הוא קיים דיון במעמד נציגי המדינה בלבד, וקיבל מהם "חוות דעת מקצועיות של האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון; חוות דעת של מלמ"ב [הממונה על הביטחון במשרד הביטחון] ושל משרד החוץ; מכתב תמיכה של המוסד מטעם משרד ראש הממשלה".

גם המסמכים שגילויים התבקש הוצגו לשוחט, והוא אומר שרובם עוסקים ב"יכולות הצבאיות של צה"ל והתעשיות הביטחוניות המעורבות בעסקות השונות וקשרים של אלה עם תעשיות צבאיות בסרי-לנקה; יש בהם פרטי שיחות פנימיות בין בכירים במערכת הביטחון בנוגע לנושא, כמו גם שיחות וסיכומים בין בכירים במערכת הביטחון עם בכירים בממשלת סרי-לנקה בנוגע לכך; פירוט השיקולים בתהליכי גיבוש המדיניות הביטחונית; נוהלי עבודה ותהליכים פנימיים במשרד הביטחון; ביקורים הדדיים ונתונים בדבר העסקות שנחתמו והיקפי הייצוא הביטחוני תוך פירוט אמל"ח מסוגים שונים".

עוד ציין שוחט, כי קיים הסכם סודיות בין ישראל לסרי-לנקה, אשר "הפרתו על-ידי ישראל תיצור תקדים בעייתי שיקרין על היחסים עם מדינות אחרות, תפגע בהסכמים ביטחוניים קיימים ותרתיע מדינות מליצור קשרים ביטחוניים חדשים".

לאחר מתן פסק הדין, פנתה המדינה בבהילות לשוחט וביקשה לאסור את פרסומו בנימוק שגם פרסום זה יפגע בביטחון. שוחט אסר זמנית את הפרסום, אך כאמור לאחר מכן ביטל את האיסור. לדבריו, בית המשפט מחויב לנמק את פסק דינו וחשיפת המידע שעמד בפניו אינה פוגעת בביטחון וביחסי החוץ. הוא גם מדגיש, כי הדברים שנכתבו בפסק הדין נאמרו בדיון פתוח במעמד העותרים לאחר הדיון במעמד צד אחד.

שוחט מוסיף: "מדובר בפגיעה נוספת בזכות הציבור לדעת שאין להיעתר לה. הבקשה שהוגשה הוגשה כלאחר יד, ללא הנמקה כלל מדוע יש בדברים שחסיונם מבוקש כדי לפגוע בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה. בתמיכה לבקשה לא הוגש תצהיר, וכל שצורף לה הינו מכתב - אף שמתקרא 'חוות דעת' - מטעם ראש היחידה לאבטחת מידע במלמ"ב, שמחווה דעתה, ללא הנמקה כאמור, בדבר הפגיעה הצפויה".

שוחט מזכיר, כי סגירת דלתיים אינה זהה לאיסור פרסום, וכי בית המשפט יכול להביא לידיעת הציבור את שנמנע ממנו לדעת בשל סגירת הדלתיים. "חריגה מעקרון פומביות הדיון תיעשה במשורה, לאחר שקילה זהירה ועל דרך הצמצום", הוא מדגיש. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. את העותרים ייצג עו"ד איתי מק, ואת המדינה - עו"ד קרן יוסט.