שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, חייב (יום ב', 26.11.18) עותר טרדן סדרתי בתשלום הוצאות בסך 2,500 שקל לאוצר המדינה, לאחר שבשני פסקי דין קודמים נמנע בג"ץ לפנים משורת הדין מצעד זה.

האיש, המייצג את עצמו, ביקש שורה של סעדים נגד בית הדין הרבני בתל אביב, בו מתנהל הליך גירושין בינו לבין אשתו. הוא יצא נגד החלטות של בית הדין, העלה טענות בדבר "שיתופי פעולה אסורים של בית הדין עם גורמים חיצוניים" וטען שאחת המשיבות מעורבת במינוי דיינים ואף במתן החלטותיהם.

עמית דחה על הסף את העתירה, באומרו שאין בה תשתית ראייתית כלשהי - למשל בנוגע לטענותיו לפיהן הוא נותק מן ההליך בעניינו. האיש גם טען שקצין משטרה מתנכל לו, אך הוא עצמו מסר לבג"ץ שהעניין מצוי בטיפול מח"ש. בג"ץ גם אינו נדרש לעניינים המצויים בתחום סמכותה של ערכאה אחרת, והאיש יוכל לערער על ההחלטות בעניינו - כאשר יינתנו - בפני בית הדין הרבני הגדול.

העותר טען, שהוא פונה לבג"ץ "בלית ברירה ואין שום מוצא אחר". עמית מגיב: ובכן, לפני שהעותר פונה לבית משפט זה כמוצא אחרון, תוך שהוא מגבב טענות על גבי טענות, חלקן כוללניות, חלקן חסרות תשתית עובדתית וחלקן לא מובנות, אמליץ לו לעשות את הדבר האלמנטרי - לשכור שירותיו של עורך דין שייצג אותו. ואם אין הפרוטה בכיסו - לפנות לסיוע המשפטי. ואם הסיוע המשפטי מסרב/יסרב לייצג אותו - כנראה יש לכך סיבה טובה". עמית מעיר, כי בג"ץ כבר הציע זאת לעותר בשתי עתירותיו הקודמות.

בעניין ההוצאות אומר עמית, כי כאשר נדחתה עתירתו השנייה של האיש, ציינו השופטים: "לא בלי היסוס, ומתוך התחשבות
חריגה במצבו של העותר, גם הפעם איננו עושים צו להוצאות. והעותר יתן אל ליבו". הפעם, כאמור, הוא חויב לשלם 2,500 שקל לטובת אוצר המדינה. השופטים נעם סולברג ואלכס שטיין הסכימו עם עמית.