בשנות ה-50 וה-60 למאה הקודמת רווחה בין המזרחנים שלנו האימרה: "איננו יודעים מי תהיה המדינה הראשונה שתחתום הסכם שלום, אבל אנו יודעים מי תהיה השנייה". זוהי לבנון הקטנה, מדינה מפוצלת ושסועה בין מוסלמים לנוצרים, בין שיעים לסונים, בין דרום לצפון, בין מערב למזרח. אומנם היא הייתה בית היוצר ללאומיות הערבית המתעוררת בראשית המאה העשרים, אבל חיפשה לרוב את השקט והשלווה, את החיים הטובים.
