יחימוביץ': התעלולים לא הועילו

למה דווקא 9.4.19? ההערכות היו שבנימין נתניהו יעדיף בחירות בחודש מאי, אחרי שיקבל חשיפה ממלכתית אין-סופית בטקסי יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות. מותר לשער, שהיו אלה אביחי מנדלבליט ושי ניצן שגרמו לו להחליט עכשיו על בחירות במועד המוקדם ביותר האפשרי.

ראשי מפלגות הקואליציה הודיעו (יום ב', 24.12.18) על פיזור הכנסת וקיום בחירות ב-9 אפריל 2019. בהודעה נמסר כי "מתוך אחריות תקציבית ולאומית החליטו ראשי מפלגות הקואליציה, בהסכמה ופה אחד, לפזר את הכנסת וללכת לבחירות חדשות בתחילת אפריל לאחר קדנציה של ארבע שנים מלאות. השותפות בכנסת ובממשלה תימשך גם בתקופת הבחירות".

בין אם הבחירות תהיינה במאי ובין אם בנובמבר, מלחמת הבחירות כבר החלה, ויסלחו לי הקוראים על שאלה 'נודניקית': היודעים אתם, על מה תיקראו להצביע? על כלכלה? דת ומדינה? מלחמה ושלום? קפיטליזם או סוציאליזם? שום דבר מאלה אינו עומד על הפרק והחלטה דרושה רק בסוגיית "שתי מדינות לשני עמים". נתניהו יעשה הכל כדי להתחמק מן השאלה הזאת, ולשם כך כבר הצליח לשכנע את נשיא ארה"ב שלא לפרסם את 'תוכנית המאה' שלו לפני הבחירות. למה? כדי שלא להביך אותו. ראש הממשלה שלנו אינו רוצה לדחות את רעיון המדינה הפלשתינית הגלום בתוכנית טראמפ מפני שהוא עדיין דבק בו, אך גם לקבל אותו בפומבי ערב בחירות אינו יכול, שלא לגרום לבריחה המונית של בוחרים. מה עושים אפוא כדי שהנושא הכי חשוב, זה שיקבע את עתידנו לשנים רבות, יטואטא אל מתחת לשטיח, דווקא בשעה הנדירה, אחת לארבע שנים, שבה העם נקרא ישירות להכריע?

את האמת אין להסתיר: חרף הצרות הגדולות שבהן שקוע ראש הממשלה ומנהיג הליכוד, בנימין נתניהו, אין עדיין מי שיקח מידיו את מושכות השלטון. באין מתחרה שיאיים על כסאו, הוא ממשיך לשדר מנהיגות כרגיל, בלא לחשוש ממי שיעז לחסום את דרכו.

אחרי שירדה מן הפרק מועמדותם של אהוד ברק ומשה יעלון לכהן בראש רשימה חדשה לכנסת, עלתה מועמדותו של בני גנץ ככוכב התורן, שסוף-סוף עשוי להוציא את המדינה מן הבוץ, שבו היא שקועה כבר זמן רב. ואכן, גנץ הוא כרגע המועמד הפופולרי מכולם, שתולים בו את התקווה הגדולה שהוא אכן זה שמסוגל לעשות את המלאכה הקשה שדרושה לשינוי מהותי של פני המדינה.