ח"כ רחל עזריה פורשת מכולנו

משה (בוגי) יעלון הגיש (יום ד', 2.1.19) בקשה לרישום כחוק אצל רשם המפלגות במטרה להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת ישראל. שם הרשימה הוא תל״ם - תנועה לאומית ממלכתית. בעבר השתמשו בשם זה מפלגותיהם של משה דיין והרב יוסף עזרן.

דווקא בימים אלה של טרום בחירות, חשוב יותר חופש הדיבור וחשובה ביותר אמינות הדיווח. בדרך כלל אינני כותב פוסטים בענייני מפלגות, אבל לכל הדיעות מערכת הבחירות הקרובה תהיה מאוד אגרסיבית ותתבלט בשקרים. בעיקר, ברשתות חברתיות, אך לא רק. לפיכך, אני מעלה דברים בעקבות פוסטים שפרסמתי באתר של העיתונאי יואב יצחק, שעימו עבדתי לפני שנים במערכת מעריב.

האיחוד הלאומי יוצא למתקפה חריפה נגד בנט ושקד תחת הכותרת "סיבוב מסוכן לפניך": הביטוי 'השתמשו וזרקו' מעולם לא היה מדויק יותר". בסוף השבוע הקרוב יתחיל קמפיין מאסיבי של האיחוד הלאומי נגד בנט ושקד שיכלול פרסומים בעיתונות המגזרית הכתובה וקמפיין דיגיטל שיעלה בהמשך שיפנה אצבע מאשימה לבנט ושקד.

2019 עומדת להיות שנת המשפט, גם בישראל וגם בארה"ב. לא, לא בהקשר לאירועים וחגיגות במערכת המשפט בשתי המדינות אלא בהקשר הדוק לפוליטיקה הפנימית שלהן - ראש הממשלה מזה והנשיא מזה. כאשר נתניהו מכריז כי איננו מתכוון להתפטר לפני הבחירות גם אם יוגש או יוגשו נגדו כתבי אישום בכפוף לשימוע, בתיקים בהם נחקר בשנתיים האחרונות, הוא למעשה מודה בחצי פה כי הוא כבר הפנים שקיימת אפשרות כזו שעד היום הוא דחה בציניות. צלו של אישום או אישומים אינם כבר בגדר אגדה אורבנית.

להרבה מאוד מקוראי המאמר הזה ייתכן שדברי יראו וישמעו כמיטב הקונספירציה האפשרית אבל לדעתי המציאות חזקה מכול דמיון. הפיצולים המזוגזגים במרכז ובימין, עם ההפתעה הגדולה בזריקתה של גב' ציפי לבני על-ידי אבי גבאי, אינם אלא מעשה מחושב ואסטרטגי של טובי המוחות בליכוד, ובראשם בנימין נתניהו, אך לא רק שלו. הכל החל כבר בקדנציה הקודמת, כאשר מפלגת "כולנו" של משה כחלון נכנסה לקואליציה עם הליכוד. התפקיד של "כולנו" היה לגנוב כמה שיותר מנדטים מהציבור של "יש עתיד" ושל מפלגת העבודה ולהעבירם לקואליציה של נתניהו.