בשנת 1936, בעיר קובנה, ליטא, נולד ילד בשם אריק בריק. כשהיה בן 8, עת מלחמת העולם השנייה, בסיוע של חברי אביו, הוחבא והוברח בתוך שק תפוחי אדמה, אל מחוץ לגטו קובנה. הוא הוברח ביחד עם אימו. אביו נשאר בגטו עם הלוחמים. הנער ואמו הוסתרו אצל איכר ליטאי, שהסתכן בחייו ובחיי משפחתו. האיכר לימים עוטר על-ידי "יד ושם" כחסיד אומות העולם. בסיום המלחמה, כשיצאו מן המסתור, פגש הנער את חבריו של אביו מהגטו. הם סיפרו לו בצער רב כי אביו נרצח. תוך כך חברי אביו הציעו לנער ואמו סיוע בקבלת פספורט אמריקני. הם סירבו. ולפני שחברי אביו התפזרו לארצות שונות, ישב הנער וכתב להם מכתב תודה על שסייעו לאמו ולו להיחלץ מהגטו בתוך שק תפוחי אדמה. את אותו מכתב פרידה חתם הילד היתום מאביו, אריק בריק, כך: "להתראות בארץ". הוא עלה לארץ.
