‏האצה במגעים לאיחוד ש"ס ויהדות התורה

ראש הממשלה ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, פרסם סרטון משותף עם אלירז שדה ובו הוא כביכול מבקש משדה לתת לו סיקור חיובי. "אז בעצם אתה מבקש ממני סיקור חיובי", אומר לו שדה. "סיקור אמיתי", אומר נתניהו בתגובה. זאת, תוך קריצה לחשדות נגד נתניהו בתיק 4000 שלפיהם ביקש לקבל סיקור חיובי באתר וואלה.

בוועידת בל"ד (שבת, 2.2.19) בנצרת, הוחלט כי בראש הרשימה לכנסת יעמוד מזכ"ל המפלגה מטאנס שחאדה. הוא גבר על יריבו אשרף קורטאם.

אני מתבונן על ההיערכות בעולם הפוליטי, עושה חישובים ומגיע למסקנה כי בבחירות הקרובות יש הזדמנות להביא לבחירת ממשלה שתהיה סוף סוף ממשלה לאומית, כזו שתגשים רבים ממאוויינו כאן בארץ הקודש. בכללם החלת ריבונות על כל ארצנו, ביסוס אופייה ומאפייניה היהודים של המדינה, המשך המהפכה במערכת המשפט ותיקונה ועוד תופינים, כמה שתרצו.

להיזכר בימים עברו ולקשרם עם ההווה. ש"ס בראשות דרעי שפעם הגיעה ל-17 מנדטים, נלחמת היום עם אחוז החסימה והיו"ר שלה מתחנן בפני ליצמן שיחבר את ש"ס ליהדות התורה ויצילה מחרפת ההכחדה; שתיכחד לאט ובכבוד.

לא צריך לכרוע ברך בפני רמטכ"לים. כולנו מכירים את התהליך. עד לשלב של מג"ד, פחות או יותר, היכולת האישית משפיעה על הקידום. לאחר מכן, הכל פוליטיקה. בשלב הראשון, היא פנים-צבאית, אבל לאחר מכן כבר ניכרת הבחישה של פוליטיקאים. הם מעורבים, לא במישרין, בדרך שבה מתקדם מי שהם מסמנים כמועמד עתידי לכהונה רמה; תחילה בספקטרום האזרחי - ואחר-כך במישור הפוליטי-מפלגתי. דוגמאות לבחישות מן הסוג הזה לא חסרות. יצחק רבין, לדוגמה, היה "מוקפא" במשך שנים. הסיבה אף פעם לא נודעה ברבים - אבל מה שהיה ברור הוא שמי שגרם להקפאה היה גורם פוליטי. גם אריאל שרון, אם להשתמש בעוד דוגמה, נאלץ להילחם במעצורים פוליטיים. דרכו לרמטכ"לות נחסמה לא בגלל שהוא היה פחות טוב מרבין. נהפוך הוא; הוא פשוט היה שייך לזרם הפוליטי הלא נכון.