שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, שב וקובע - בפעם השנייה תוך שבוע - כי שופטת בית המשפט לתעבורה בירושלים, שרית זוכוביצקי-אורי, הקלה מדי בעונשו של נהג עבריין. במקרה הנוכחי, היא הסתפקה בשמונה חודשי מאסר על עבירת פגע וברח - שהעונש המירבי עליה הוא שבע שנות מאסר (דהיינו, 9.5% מהעונש המירבי).
גבריאל אהרוני הודה בהפקרה לאחר פגיעה, נהיגה ברשלנות, פניית פרסה אסורה וסטייה מנתיב נסיעה. אהרוני ניסה לבצע פניית פרסה במעבר ביטחון בכביש 443, נסע לרוחב הכביש ופגע במונית שהגיעה מולו. נהג המונית נפצע בזרועו ונזקק לאשפוז. למרות שאהרוני הבחין בתאונה ובתוצאותיה, הוא יצא מרכבו ונמלט בריצה לכפר סמוך.
שירות המבחן אומנם המליץ להימנע ממאסר בפועל, אך ציין שאהרוני אינו מודע להשלכות מעשיו, ועברו הפלילי לא מנע ממנו להסתבך שוב. הוא גם טען, בצורה שקרית, שברח ממקום התאונה משום שהושלכו לעברו אבנים. זוכוביצקי-אורי קבעה שמתחם הענישה ההולם הוא בין שישה חודשי מאסר לארבע שנות מאסר, ואף ציינה שרק בנס לא הסתיימה התאונה באסון. למרות זאת, היא הסתפקה כאמור בשמונה חודשי מאסר בשל נסיבותיו האישיות והמשפחיות של אהרוני, תחילתו של שיקום והודאתו (גם אם באיחור).
המדינה לא ערערה על קולת העונש, ובית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו של אהרוני על חומרתו. המחוזי ציין, כי אין יסוד לטענתו של אהרוני בדבר שיקומו (שכאמור היה אחד מנימוקי ההקלה של זוכוביצקי-אורי), שעומדות לחובתו הרשעות קודמות ועונשי מאסר בעבירות רכוש, אלימות ותעבורה, ושהוא מגלה ליקויי אישיות אנטי-סוציאליים.
אלרון דחה את בקשתו של אהרוני לערער על חומרת עונשו, תוך שהוא אומר: "הענישה שהוטלה על המבקש משקפת כראוי את חומרת מעשיו, ואף מקלה עימו. העונש הקבוע בצד עבירה ההפקרה הוא מן הגבוהים בפקודת התעבורה, בייחוד כשזו נעשית מתוך מודעות לפציעתו של נפגע תאונת הדרכים. המבקש נהג ברשלנות ובחוסר זהירות תוך סיכון משתמשי הדרך, ולא זו בלבד שלא הושיט עזרה לעובר אורח שנפגע כתוצאה מהתנהגותו, אלא אף נמלט מהמקום מבלי לברר את מצבו הרפואי של הפצוע או להזעיק את כוחות ההצלה".
בשולי הדברים מעיר אלרון, כי זוכוביצקי-אורי גם הפרה את הוראת המחוקק לרעתו של אהרוני, כאשר הטילה עליו מאסר על תנאי בשל עבירת ההפקרה - בה נקבע במפורש שאין מקום לעונש כזה, ולכן ביטל אותו. את אהרוני ייצגה עו"ד קרן שניאור.