|
|
נמכרו למוזיאון בוושינגטון [צילום: מוזיאון התנ"ך]
|
|
|
|
"ירושלים, כ"ג אייר תשע"ט, 27 פברואר 2019". כך נכתב בסיומו של כתב האישום נגד סוחרי העתיקות. אז ככה: כ"ג אייר היה 28 במאי 2019. לעומת זאת, 27 בפברואר 2019 היה כ"ב אדר-א'. ובכלל, כתב האישום הוגש ב-30 במאי 2019 - כ"ה אייר תשע"ט. מותר לצפות מן הפרקליטות שתדייק בתאריכים; זה לא ממש קשה.
|
|
|
|
ארבעה סוחרי עתיקות מירושלים מואשמים בעבירות מס, מרמה ו
הלבנת הון בהיקף של 23 מיליון שקל. כתב האישום נגדם הוגש (27.5.19) לבית המשפט המחוזי בירושלים.
הנאשמים הם: עלאא ביידון, הבעלים של שתי חנויות לעתיקות; איברהים חרוב, בעלי חנות עתיקות; אחיו, יוסף חרוב, גם הוא סוחר עתיקות; וטהאר ברכאת, בן למשפחה של סוחרי עתיקות. העבירות המיוחסות לארבעה בוצעו בשנים 2011-2009, והן נחשפו בעקבות גילוי שמותיהם של לקוחות ישראלים בבנק UBS השווייצרי.
לטענת המדינה, ביידון לא דיווח על הכנסות בסך 14.7 מיליון שקל, והעלים רכישת עתיקות ב-3.5 מיליון שקל - כדי להסתיר את היקף פעילותו האמיתי. חלק גדול מן העסקות נעשו עם חברת הובי לובי, אשר הקימה את מוזאון התנ"ך בוושינגטון, ולבקשתו היא העבירה את התמורה לחשבונו בבנק UBS.
עוד נטען, כי כל הארבעה היו מעורבים במכירת עתיקות נוספות לאותה חברה, ב-1.6 מיליון דולר. העתיקות נרכשו בדובאי, אך המדינה טוענת שהנאשמים זייפו מסמכים כדי להציג אותן כאילו נרכשו בישראל, וזאת על-מנת לאפשר את הכנסתן לארה"ב. גם במקרה זה, הועברה תמורת העסקות לבנק UBS. כתב האישום הוגש באמצעות עו"ד סאמי חוראני.
