באר שבע: החלה הבערת צמיגים

רשומה בעילום שם שפורסמה בשעות האחרונות (יום ד', 3.7.19) ברשתות החברתיות קוראת לרצוח שוטרים ולפגוע בנשותיהם. זהותו של הכותב אינה ידועה. באופן בלתי מוסבר, הופיעה הרשומה בווטסאפ המשמש את דוברות המשטרה לקשר עם התקשורת, ואשר בו - לפי ההגדרות - יכול רק מנהל הקבוצה להעלות הודעות.

האם השנתיים הארורות, אחרי בית הספר היסודי, שבראשונה שבהן, נאלצתי לוותר, על החלום ללמוד בתיכון, והלכתי ללמוד בבית ספר לפקידות, ושם עברה עלי שנה קשה ומתישה, ואחריה, שנה ריקה, מבוזבזת ומחניקה, שנה שבה לכאורה, סיימתי את הלימודים ואין יותר בית ספר, אין מבחנים ושיעורים, כי צנחתי לעולם המבוגרים, והשיממון אחרי העבודה, לא הפסיק להכות בי ולהלום, על שפספסתי את התיכון. תחושת ההחמצה, שעלי נחתה, גרמה לי להרגיש נחותה והגעתי להחלטה, לא לתת לתשוקה, שבערה, להיחנק. עלי להיאבק, לא לדשדש, ולא להשלים עם מה שיש, כשבנות בגילי מתקדמות ולומדות ולהן תהייה "בגרות" והן תגענה לפסגות, ועבורי היעדר הסיכוי להגיע ל"בגרות", גרם לי להרגיש זרות ולהיעדר קבוצת שייכות.

האם מחאת יוצאי אתיופיה לקראת הסלמה? צילום שנעשה בבית פרטי באשקלון שהגיע בלעדית ל-News1 חושף הכנת בקבוקי תבערה בידי מפגינים בני העדה, שנועדו ככל הנראה להשלכה על מטרות משטרתיות.

בחירת המינוח היא לעיתים חלק משמעותי מן הסיפור כולו. רצח הוא בכוונה תחילה, הריגה יכולה להיות בשוגג. מה שהאחד יראה כחיזור, האחר יראה כהטרדה. מעשה טרור לפלוני הוא מאבק שחרור לאלמוני. ומחאה היא פעולה לגיטימית במדינה דמוקרטית, בעוד התפרעות היא הפרת חוק וסדר.

צומת יקנעם וצומת קריית אתא נחסמו (יום ג', 2.7.19) במסגרת מחאת העדה האתיופית. מדובר ביומה השני של המחאה בעקבות הריגת הנער סלומון טקה על-ידי קצין משטרה בקריית חיים. במקום הובערו צמיגים והושלכו אבנים לעבר השוטרים. המשטרה עצרה 16 חשודים בגין ההתפרעות האלימה.