שיח היסטוריונים בשאלת תפקידם של מאורעות תרפ"ט (1929) בליבוי ופיתוח הסכסוך הישראלי ערבי, יוביל קרוב לוודאי למסקנה, שאותה מנסח פרופ' הלל כהן
1 בקרוב כך: "אי-אפשר להבין את היחסים בין יהודים לערבים בארץ, בלי להבין את המאורעות הדרמתיים האלה. ... הסכסוך התחיל ב-1929...". מבחינה מעשית, השאלה היכן בדיוק התחיל הסכסוך, היא דיון סרק. אלימות ערבית נגד יהודים קדמה ל-1929, ושורשי המחלוקות התגלעו כבר בעקבות ההחלטה הבריטית לנתק את הגדה המזרחית (78% משטח המנדט) מארץ-ישראל ולהפכה בשלבים למדינת ירדן. לא פחות חשוב מכך הוא אירוע הפרת הסכם ויצמן- פייסל מ-1919 שאמור היה לספק את המצע להבנות מדיניות בארץ ישראל, ללא שימוש בכוח בין הצדדים. להערכתי אין בידינו כיום ולא יהיו גם בעתיד הנראה לעין, מספיק ידיעות עומק (להבדיל מנרטיבים מבויימים או מפוברקים) לגבי
המניעים האמיתיים והשלמים לאירועים אלה. מרבית הדמויות המרכזיות כבר אינן בין החיים ופרשנויות על דבריהן ומעשיהן, הן בעיקר פונקציה של המסַפרים והמפרשים, דעותיהם ומטרותיהם בפרסום הדברים. תעודות שטרם פורסמו ותפורסמנה בעתיד הנראה לעין,
אינן כל האמת. מאחורי תוכנן ועיתוי פרסומן מטרות פוליטיות ואחרות שלפחות חלקן ישארו סמויות מן העין.