|
מעצר רק בשל מחאה [צילום אילוסטרציה: הדס פרוש, פלאש 90]
|
|
|
|
המשטרה מבצעת עבירות בגיבוי הפרקליטות
|
איתמר לוין
|
אין-ספור פסקי דין, החלטות של נציב הביקורת על הפרקליטות ודוחות של הסניגוריה הציבורית מלמדים: שוטרים מפרים את החוק והנהלים, וזוכים לגיבוי מצד פרקליטים. הדוגמאות מששת החודשים האחרונים לבדן, מעוררות חלחלה. היחידים שיכולים לפעול בצורה שיטתית נגד התופעות הללו הם בתי המשפט
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
המשטרה הפרה שורה ארוכה של חוקים ונהלים, כאשר עצרה ללא סיבה שלושה יהודים שביקשו למחות על סגירת הר-הבית באפריל 2017. כך קובע שופט בית משפט השלום בירושלים, אילן סלע.
עזריה ברוך ושני נערים שהיו אז בני 15 ו-16, תלו בכניסה לעלייה המובילה לשער המוגרבים שלט קרטון, אשר מחה על סגירת ההר בפני יהודים ביום השואה לפני שנתיים. השוטר ראמי קנדפלת מיהר להשתלט על שני הנערים ולעצור אותם, בסיועה של השוטרת הילה זאווי. לאחר מכן עצר קנדפלת את ברוך, אשר תיעד את האירוע.
סלע קובע (23.10.19), כי כל מעשיה של המשטרה באותו אירוע היו פסולים ואף בלתי חוקיים. לא הייתה עילה לעצור את שני הנערים, שכן קנדפלת כלל לא קרא את השלט אלא החליט לעוצרם מחשש שיגרמו להפרת סדר. סלע אומר, כי הייתה זו פגיעה חמורה בחופש הביטוי שלהם, ללא כל הפעלת שיקול דעת, ותוך שימוש באלימות מיותרת. גם החשש מפני הפרת הסדר, לו טענה המדינה, היה חשש שווא; לכל היותר ניתן היה לבקש מהם להסיר את השלט.
קנדפלת לא הזדהה כשוטר כנדרש בחוק, והמציא בדיעבד תירוץ חסר בסיס לפיו חשש שהשלושה יתקפו אותו. "הניסיון לשוות נופך חמור למעשי התובעים עלה מכל פינה של עדויות השוטרים, אך תשתית ראייתית מינימאלית לכל אלו לא הוצגה. הסרטון המתאר את האירוע מדבר בעד עצמו. לא חשש כלשהו ממעשי התובעים הביא למעצרם של התובעים, אלא הרצון למנוע לאלתר את מחאתם", קובע סלע.
התנהלותו של קנדפלת כלפי ברוך חמורה עוד יותר, ממשיך סלע. "הרצון למנוע את תיעוד המעצר, שנעשה ללא סיבה ובניגוד לדין, והרצון למנוע את פרסומו של הסרטון, מחזק את המסקנה העולה מהאירוע כולו, בדבר הרצון למנוע את מחאת התובעים. אין כל סיבה הנראית לעין במהלך האירוע שהיה בה כדי להצדיק את עיכובו, וודאי לא את מעצרו". גם כאן נולד בדיעבד תירוץ כוזב, כאילו ברוך בעט בקנדפלת.
סלע מוסיף: "אין מנוס מהמסקנה המטרידה, לפיה ההתייחסות לתובעים הייתה רק בשל תוכן מחאתם. מסקנה זו קיבלה ביטוי גם מתוכן חקירתם של התובעים במשטרה, ואף מתוכן השאלות שהפנתה אליהם בא-כוח הנתבעת במהלך הדיון", כאשר ניסתה לשייכם לארגון קיצוני כלשהו. "מדובר היה במחאה לגיטימית, והניסיון של המשטרה למנוע מחאה לגיטימית כנגד החלטותיה, הוא שימוש לרעה בכוח המסור לה, במקרה זה, כוח שיש בו כדי לפגוע בזכויותיהם הבסיסיות ביותר של התובעים".
כאמור, המשטרה המשיכה לפעול בצורה פסולה: שלושת העצורים הובלו כבולים בפרהסיה, בניגוד לנוהל של המשטרה עצמה, ומעשה חמור במיוחד כאשר מדובר בקטינים. הם גם נותרו אזוקים בתחנת המשטרה וגם במהלך חקירתם, שוב בניגוד לנוהל. החוקר שנשאל על כך בבית המשפט, השיב: "אחרי שקראתי את הנוהל, אני לא הולך לשנות שום דבר". סלע מגיב: "לא ניתן להשלים עם התנהלות שכזו. מדובר בתופעה חמורה של התעלמות מהוראות בעניינים הנוגעים לזכויות יסוד ולכבודו של אדם, מצד מי שאמור להקפיד יותר מכל גוף אחר על כיבוד הוראות החוק". ולבסוף: לא היה כל מקום לחייבם להיוותר בתחתונים בלבד לצורך חיפוש.
השלושה תבעו פיצוי של 35,000 שקל כל אחד. סלע פסק לכל אחד מהם 20,000 שקל, באומרו שמדובר באירוע מתמשך ומכאן חומרתו הרבה. המדינה גם חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את התובעים ייצג עו"ד יוסי נדב, ואת המדינה - עו"ד נטע גורביץ.