227,500 ש"ח - זהו הסכום שפסק בית המשפט המחוזי בירושלים שישלמו 2 חברות מחשבים ובעלי משרות בהן לתאגיד האמריקני גטי אימאג' (הידוע גם כ"אימאג' בנק") ו-69 צלמים אמריקנים, לאחר שהפרו את זכויות היוצרים שלהם באתר האינטרנט שבבעלותם.

מדובר בסכום חסר-תקדים שנפסק בישראל כפיצוי בתביעת קניין רוחני באינטרנט. זו התביעה השנייה בה השופט יוסי שפירא פוסק פיצויים לזכות גטי אימאג', לאחר שהופרו זכויות היוצרים שלה. בפעם הקודמת, שנפסקה גם היא על-דרך הפשרה, פוצתה גטי בסך של 56 אלף ש"ח על-ידי חברת רדיקס טכנולוגיות בע"מ.

יצויין, אגב, כי תקדים נוסף נקבע בתביעה הנוכחית, בהחלטת ביניים של השופט יוסי שפירא: זה קבע, כי תביעות המוגשות בעילה של הפרת זכויות יוצרים ולשון הרע שנעשו באינטרנט, ניתן להגיש בכל בית משפט בארץ, ואין עולה בהן שאלת הסמכות המקומית [ראו קישור].

בפני בית המשפט הובאה תביעתה של חברת .Getty Image Inc (הידועה גם כ"אימאג' בנק"), שהינה חברה אמריקנית המחזיקה בבעלותה מאגר צילומים, איורים ותמונות, אותם היא מספקת בעיקר לקטלוגים ותשדירי טלוויזיה ומייצגת צלמים מכל העולם. לחברה אתר אינטרנט, ממנו ניתן להוריד תמונות תמורת תשלום. לחברה זכיינית בישראל בשם "מראות אימאג' בע"מ", המוסמכת בשם חברת Getty, להסדיר את השימוש בתמונות באתר. שתי חברות אלו, יחד עם 69 צלמים זרים אמריקנים, הם בעלי זכויות הקניין הרוחני וזכויות היוצרים בתמונות אשר מפורסמות באתר.

בתביעה, שהוגשה בידי עורכי הדין פרופ' מיכאל קורינאלדי וגלעד קורינאלדי, המתמחים בזכויות יוצרים, נטען כי חברת רעות אלקטרוניקה ורכיבים בע"מ, העוסקת בייבוא, שיווק ומכירת ציוד מחשבים, וחברת רעות מחשבים ותקשורת בע"מ, העוסקת בין היתר, בבניית אתרי אינטרנט מסחריים עבור לקוחותיה, בהם היא משלבת צילומים, וכן עוסקת במתן שירותי עיצוב ומולטימדיה ממוחשבים לחברות מסחריות, לרבות מתן שירותי אירוח (hosting) לאתרי אינטרנט קיימים, הפרו את זכויות היוצרים שלה ב-69 תמונות, אותן "גנבו" מאתר האינטרנט שלה.

כנתבעים, צירפה גטי גם כמה בעלי משרה בשתי החברות של 'רעות'.

בתביעה נטען, כי מתוך 69 התמונות, 11 הוצבו באתר חברת רעות (www.reut.co.il) והיתר מוקמו באתרים שהקימה החברה עבור גופים שונים. קבוצת רעות הקימה אתרים עבור עסקים שונים במקומות שונים בארץ, כגון קיבוץ מרחביה, קלסיגן, דוד בועז (לשעבר הממונה על התקציבים באוצר), הרקיע, ראש הנקרה, ורשת הקונדיטוריות בונז'ור. בכל אחד מאתרי האינטרנט שנבנו על-ידי "רעות", ישנה קישורית (hyperlink) לאתר האינטרנט שלה.

רעות חייבה את לקוחותיה, להם בנתה את האתרים, גם בגין התמונות שלכאורה לא היו שלה, כאמור. הלקוחות, מצידם, טענו כי לא ידעו מניין לקוחות התמונות אותן שיבצה החברה באתריהם. תוך שהם נעזרים בחוקר פרטי, התגלתה הגניבה לכאורה של רעות על-ידי התובעים, ומכאן הוגשה התביעה.

למעשה, לא היתה מחלוקת בין הצדדים בשאלת ביצוע ההפרות, אלא שהנתבעים טענו כי פעלו בתום-לב, הפקידה שביצעה את ההורדות פוטרה, והתמונות המפרות הוסרו מייד עם תלונת התובעים. המחלוקת היחידה היתה בשאלת משך השימוש שנעשה ביצירות המפרות.

הצדדים ביקשו מהשופט יוסי שפירא לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. אין הכוונה שהצדדים מגישים הסכם פשרה לבית המשפט והוא מעניק לו תוקף של פסק דין, אלא השופט מכריע בסוגיה מסויימת או בתביעה כולה, בדרך של פשרה, כאשר הוא אינו מחוייב, כמובן, לפסוק בין שתי העמדות ולקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה.

הצדדים סיכמו כן, ובלבד שבית המשפט יפסוק פיצוי של לא פחות מ-100,000 ש"ח ולא יותר מ-275,000 ש"ח; הסכום שייפסק ישולם ב-8 תשלומים שווים ורצופים; גם שכר טרחת עורכי הדין ייפסק לפי שיקול דעת בית המשפט, על-דרך הפשרה. הצדדים אף הצהירו, כי כל אחד מהם יתרום סך של 10,000 ש"ח לצדקה.

בהחלטתו, ציין השופט שפירא, כי "באתר התובעת מופיע, בתחתית כל דף ודף, הכיתוב: Copyright Contents All reserved rights All .Inc, Gettyimages 2002 - 1999. זאת ועוד, על-גבי כל יצירת צילום וצילום באתר התובעת, מופיע במפורש ובאופן ברור ובהיר הכיתוב: GETTYIMAGES או IMAGEBANK".

מכך הסיק השופט, כי "התובעות [נראה כי מדובר בטעות סופר והכוונה לנתבעות; נ.ש.] ידעו או צריכות היו לדעת, כי הן פוגעות בזכויות היוצרים של התובעים, וכי קיימת חזקה לגבי זכות היוצר ביצירתו", כפי שקובע סעיף 6(ד) לחוק זכויות יוצרים: "בכל משפט נגד הפרת זכות יוצרים באיזו יצירה, מניחין שהיצירה היא יצירה שקיימת בה זכות יוצרים, והתובע יהא מוחזק כבעל זכויות יוצרים, חוץ אם חולק הנתבעת על קיומה של זכות היוצרים או, הכל לפי העניין, על זכות הקניין של התובע".

לכן, קבע שפירא, "נטל הראיה להוכיח כי הנתבעים לא הפרו את זכויות היוצרים של התובעים - רובץ על הנתבעים".

בית המשפט קיבל את טענתו של עו"ד גלעד קורינאלדי, לפיה "יש להרתיע את הציבור מלהפר זכויות יוצרים, וכי המחוקק מתייחס לכך בחומרה לאור 'הקלות הבלתי נסבלת' של ההפרה במיוחד באמצעות האינטרנט", וציטט מפסק דינו האחר בעניין גטי אימאג': "הקלות בשימוש בחומרים מוגנים באתרי אינטרנט והסיכוי הנמוך לפעול מיידית כנגד המפר, או הכדאיות בתביעת המפר, אכן מצריכים מתן הגנה משמעותית לבעל הזכויות ופסיקת פיצוי סטטוטורי בגין הפרה על-מנת להרתיע את הציבור מלהפר זכויותיו של היוצר".

השופט שפירא רמז בדבריו, כי לולא הגבילו אותו הצדדים בסכום פיצוי מקסימלי אותו הוא יכול לפסוק, ייתכן והיה פוסק סכום גבוה יותר. "הפרמטרים אותם ישקול בית המשפט, בבואו לקבוע את גובה הפיצויים הסטטוטוריים, נקבעו על-ידי הנשיא מ' שמגר ובין היתר על-פי מספר היצירות שהופרו, באופן שכל יצירה זכאית להגנה ולפיצוי נפרד... אולם לאור העובדה שהצדדים הגבילו עצמם לפסיקת סכום בגבולות כפי שצויין לעיל, פטור אני מלנמק את תוצאת הפסק, ואולם בפסיקת הסכום אני מביא בחשבון את דברי הצדדים כפי שטענו בפניי".

השופט שפירא ציין, כי "הפיצוי הסטטוטורי בא להגן על היוצרים, שכן לעיתים קשה להוכיח את הנזק הממשי שנגרם עקב ההפרה". כידוע, החוק קובע פיצוי בסך שבין 10,000 ל-20,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק, עבור כל הפרה.

בא-כוחם של התובעים, עו"ד גלעד קורינאלדי, שהוא כאמור בעל ניסיון ומומחיות בתחום של זכויות יוצרים, הדגיש בפני השופט את מספרן הרב של ההפרות, את השימוש בהן במספר רב של אתרי אינטרנט, וכן את העובדה שמאחר ומדובר בעשרות תובעים, הרי שכל אחד מהם יזכה לנתח מזערי מן הפיצוי שייפסק.

מנגד, טען בא-כוח הנתבעים, עו"ד ש' צוקרמן, כי ההפרות נעשו בתום-לב, ושלא היתה הגנה בפני ה"הורדה", שכן לא היו סימני מים (watermark) שיפריעו לשימוש ביצירות באתר אחר, תוך שהוא מציג דוגמאות לכך. כן ציין, כי התמונות שנלקחו קטנות בהרבה מהגודל לו טוענים התובעים בתביעתם.

בסופו של יום, פסק השופט שפירא פיצוי בסך 220,000 ש"ח כולל מע"מ, וכן הוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח, אולם ישלמו הנתבעים יחד ולחוד.

עו"ד קורינאלדי: יש דין ויש דיין בעולם הווירטואלי

עו"ד גלעד קורינאלדי הביע היום שביעות רצון מפסק הדין. "פסק הדין ניתן בדרך של 79א' [על-דרך הפשרה; נ.ש.], אך חשיבותו היא בכך שיש מסר מאוד ברור לגולשים, שיש דין ויש דיין בעולם הווירטואלי ובמציאות האינטרנטית".

לדבריו, "הפסיקה הזו תעודד יצירה ותעודד יוצרים לשמור על זכויותיהם. זו פסיקה ראשונה בישראל שמתייחסת ברצינות לנושא של הפרת זכויות יוצרים ברשת האינטרנט".

ת.א. 5242/03 רעות אלקטרוניקה ורכיבים בע"מ ואח' נ' מראות אימאג' בע"מ ואח'