יזם הנדל"ן עובדיה לוי תובע 21.2 מיליון שקל מ
בנק לאומי, בטענה שהבנק נכנע ללחצים פוליטיים ומנע ממנו לממש קרקעות שהיו בבעלותו בקו התפר בירושלים.
התביעה, שהוגשה (30.12.19) לבית המשפט המחוזי בירושלים, עוסקת ב-115 דונם בשכונת נוף ציון שבירושלים, סמוך לארמון הנציב. לדברי לוי, הוא קידם במשך עשרות שנים את תכנון הקרקעות, עד שאושר לבנות עליהן 395 דירות. ב-1999 רכשה חברת דיגל 75% מהקרקעות; היא הייתה באותה עת בבעלותה של חברת מבטח-שמיר (בשליטת מאיר שמיר) ויהודה לוי, אחיו של התובע, ומניותיה נסחרו בבורסה. יתרת הקרקע נותרה בידי עובדיה לוי.
לדברי לוי, דיגל קיבלה מבנק לאומי אשראי לרכישת הקרקע, וכבטוחה לאותו אשראי נרשמה לטובת לאומי משכנתה עליה. אולם הוא טוען, סוכם עימו במפורש שהמשכנתה תהיה אך ורק על חלקה של דיגל בקרקע, ושאם הבנק יעניק אשראי לבניית הדירות - רק אז תחול המשכנתה גם על חלקו-שלו ורק כנגד אשראי מאוחר זה. ואכן, בשנת 2005 העניק הבנק אשראי לבניית הדירות, ואזי הוחלה המשכנתה גם על חלקו של לוי.
בניית השלב הראשון הסתיימה ב-2008 ול-דיגל היה רווח של 5 מיליון דולר בפרויקט. לטענת לוי, בנקודה זו היו לחברה מגרשים לבניית 176 דירות, בעוד על החלק שלו ניתן היה לבנות 108 דירות. אולם דיגל קרסה בשנת 2010 וכעבור שנתיים נכנסה להליכי פירוק. לאומי טען שהחברה חייבת לו 90 מיליון שקל, אך בשנת 2015 מכר את החוב לרונלד דיין מאוסטרליה בסכום נמוך בהרבה מערכו (אשר אינו מצוין בתביעה). בהמשך רכש דיין גם את חלקו של לוי במתחם.
לטענת לוי, לאומי היה חייב כבר ב-2010 להסיר את המשכנתה מעל חלקו, אך הבנק גרס אז שהיא חלה גם על החוב בגין המימון לרכישת המגרשים בידי דיגל. כאמור, לדברי לוי היה ברור שהמשכנתה אינה חלה על חוב זה. המשכנתה הוסרה רק ב-2015, ולוי טוען שמאחורי סירובו הממושך של הבנק עמדו לחצים פוליטיים של גורמים מן הימין. לדבריו, המיליארדר הפלשתיני בשאר אל-מסרי ניסה (באמצעות עו"ד
דב ויסגלס) לרכוש את אג"ח דיגל - ובכך להשתלט על החברה וליצור רצף פלשתיני לכפר ג'בל מוכבר. לעומת זאת, הותרת הקרקע בידי דיגל אפשרה ליצור רצף יהודי לעבר תלפיות מזרח.
לוי אומר כי כאשר פורסמה כוונתו של אל-מסרי להשתלט על השטח, החלו לחצים כבדים על לאומי למנוע את העסקה. בין היתר, דף הפייסבוק של לאומי קרס, ולקוחות רבים - כולל קרנות השקעה אמריקניות - איימו למשוך את כספיהם מהבנק. לפיכך, דחה לאומי את הצעתו של אל-מסרי והמשיך להחזיק שלא כדין במשך מספר שנים במשכנתה על חלקו של לוי, עד שמכר את המתחם ללא מכרז לדיין ולמיליארדר האוסטרלי קווין ברמייסטר שעמד מאחוריו. לאומי רצה לממש את חלקה של דיגל ולמנוע את מכירת חלקו של לוי לגורם אחר, שיפריע לבנייה השכונה היהודית - טוען לוי.
עוד טוען לוי, כי לאחר ששחרר לאומי את המשכנתה בשנת 2015, הוא לא הצליח למכור את חלקו, משום שאיש לא רצה להיכנס לשטח שאת רובו רכשו דיין וברמייסטר. הוא לא יכול היה למכור את הקרקע לגורם ערבי או כנסייתי, בשל הקמת השכונה היהודית, ובסופו של דבר נאלץ למכור אותה אשתקד לדיין וברמייסטר ב-31.3 מיליון שקל. לטענתו, לאומי גרם לו נזקים בגובה התביעה בהימנעותו מהסרת המשכנתה כבר ב-2010. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד
משה בלטר, רענן בר-זוהר וקרין דיאמנט-פורת, וטרם הוגש כתב הגנה.