נראה כי רוב הצרכנים הישראליים החליטו להפסיק להיות פראיירים. 88% מהצרכנים הישראלים ציינו כי הם מפסיקים להיכנס לחנות ש"סידרה אותם", לעומת כ-3% בלבד שמעידים על עצמם שממשיכים להיכנס לאותה חנות. כך עולה מסקר שערכה המועצה הישראלית לצרכנות לקראת יום הצרכן הבינלאומי שחל מחר (יום ב', 15.3.04).
בסקר נבדקו הסיבות להתעלמות של אותו שיעור מזערי של צרכנים מבתי עסק ש"סידרו" אותו. תוצאות הסקר הראו, כי ל-29% מהם אין אלטרנטיבה זמינה ולכן הם חוזרים לאותה החנות, 18% ציינו שהם פועלים מתוך ייאוש, בטענה ש"זה ממילא לא ישנה את המצב", כ-15% נוטים לשכוח ולסלוח ואילו 10% "אין סבלנות להתעסק עם זה".
ומי לדעת הציבור מבין הגופים הציבוריים והחברות הגדולות הם הבעייתיים ביותר מבחינה צרכנית? בראש הרשימה מככבים הבנקים, חברת החשמל, והביטוח הלאומי.
בסקר נשאלו הצרכנים הישראלים השאלה מי מבין הגופים/חברות/מונופולים הוא הבעייתי ביותר מבחינת ההתנהלות כלפי הצרכנים.
לדעת הצרכנים, החברה הבעייתית ביותר היא הבנקים - עם 35%; לאחר מכן עם 10% חברות הסלולר; במקום השלישי חברות הביטוח (7.5%) והאחרון ברשימה - כבלים ולווין עם 7% בלבד.
בנוגע לשאלה על הגופים ציבוריים עולה: במקום הראשון ביטוח לאומי עם 27%, 9% מהצרכנים ציינו כי הגוף הציבורי הבעייתי ביותר הוא שירות התעסוקה והרשויות המקומיות, ואילו 8% מהצרכנים אמרו קופות החולים והמשטרה.
לגבי המונופולים ציינו 29% מהצרכנים, כי חברת החשמל היא הבעייתית ביותר, אחריה עם 24% בזק, 12% מהצרכנים מסר כי התחבורה הציבורית היא הבעייתית ביותר, ואילו 7% מהצרכנים חושבים כי הדואר הוא הבעייתי ביותר.
ממצאי הסקר עוד הראו, כי רוב הציבור אינו מסתפק בהחרמת חנויות בלתי הוגנות. כ-71% מהצרכנים ממליצים למכריהם להדיר רגליהם מאותן חנויות. בנוסף, למעלה מ-58% מענישים חברות שפגעו מאוד בצרכנים גם כשלא מדובר בפגיעה אישית בהם. כתוצאה מכך הם מפסיקים לרכוש מוצרים מחברה שפורסם כי פגעה בצרכנים, זאת לעומת 18% שמעידים על עצמם כי אינם מתייחסים לפרסומים כאלה.
מנכ"לית המועצה לצרכנות, גלית אבישי, ציינה, כי בסקר מסוג זה קיים, באופן טבעי, פער משמעותי בין ההצהרה למעשה. אולם גם אם פער זה נלקח בחשבון, ורק מחצית מהמצהירים יצביעו ברגליים ולא ייכנסו לעסק שסידר אותם. זהו יותר מצעד בכוון הנכון ויותר מרמז לעסקים - לציבור נמאס להיות פראייר.
הסקר נערך על-ידי מכון "גיאוקרטוגרפיה" בקרב 516 מרואיינים מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. טווח השגיאה הסטטיסטית למדגם בגודל כזה היא 4.4%+ ברמת מובהקות של 95%.
מנכ"לית המועצה, גלית אבישי, מבהירה כי מהתוצאות ניתן לראות מגמה ברורה. בכל אותם גופים בהם לא ממש קיימת אלטרנטיבה - ואין תחרות - העסק, הגוף הציבורי, או הסכם ציבורי פחות מתאמץ ומרשה לעצמו לזלזל בציבור הצרכנים השבוי.
