המשטרה חקרה בצורה בלתי חוקית נער בן 17 שהיה חשוד באונס של נערה בת 16 - מגלה (יום ג', 4.2.20) פסק דין של בית המשפט העליון. השופט
דוד מינץ אף סבר, כי הפגיעה בזכויותיו הייתה כה חמורה, עד שיש לזכותו בשל הצטרפותן לנימוקים אחרים. אולם השופטים
נעם סולברג ודפנה ברק-ארז החליטו ברוב דעות לדחות את ערעורו, לאחר דיון מפורט של סולברג בממצאים שהובילו להרשעה.
הקטין אנס את הנערה באכסניה ברמת הגולן במארס 2014, הורשע בידי בית המשפט המחוזי בנצרת ונדון ל-22 חודשי מאסר. השופט המחוזי
דני צרפתי סבר בדעת מיעוט, כי החקירה הבלתי-חוקית צריכה להצטרף לסתירות בעדותה של המתלוננת ולמצבו הנפשי של הקטין, ולהביא לזיכויו. דעת הרוב המרשיעה הייתה של השופטים
אסתר הלמן ו
אשר קולה, והם דחו את טענת הקטין לפיה יחסי המין היו בהסכמה.
חקירתו הראשונה של הקטין התקיימה בשעה חמש בבוקר, לאחר לילה ללא שינה, והוא אף נרדם במהלכה. החקירה התקיימה בשעה זו ללא אישור בכתב של קצין מוסמך, כפי שדורש החוק. החקירה נערכה ללא נוכחות הוריו והמשטרה לא זימנה סניגור מטעמו או את הסניגוריה הציבורית. קולה סבר שמדובר בפגם טכני, הלמן מתחה ביקורת על המשטרה, אך שניהם הגיעו למסקנה שאין המדובר בחריגות המצדיקות את זיכויו של הקטין.
ברק-ארז הסכימה עם דעת הרוב במחוזי: "אף אני רואה בחומרה הפרת זכויותיו של קטין בחקירה. אין חולק כי רשויות האכיפה צריכות לפעול על-פי דין - בכל מקרה וביתר שאת כאשר החשוד הוא קטין. עם זאת, כפי שכבר נפסק, קיומם של פגמים בחקירה אינו מוליד בהכרח סעד של זיכוי, ובנסיבותיו של מקרה זה לא שוכנעתי כלל כי ראוי שכך יהיה".
כאמור, מינץ סבר שהפגמים היו חמורים במיוחד: "מדובר ברמיסה בוטה של זכויותיו של קטין כפי שהן מעוגנות במסגרת חוק הנוער, ללא כל נימוק והסבר ראוי. מדובר כאמור במערער שהיה נער כבן 17 בעת האירוע. הוא נעצר באישון לילה ונחקר בשעות הקטנות של הלילה. החקירה התבצעה ללא נוכחות הוריו מבלי שניתנה לו האפשרות להיוועץ עימם, ומבלי שניתנה לו תשובה עניינית לשאלה ששאל, במהלך החקירה, מדוע לא מאפשרים לאדם קרוב להיות נוכח בחקירתו.
"כמו-כן, חרף העובדה שהיה ראוי כי החוקרים יעמדו על מיצוי זכות ההיוועצות עם עורך דין, שעה שמדובר בקטין, לא נמסרה הודעה לסנגורו או לסנגוריה הציבורית. גם לא ברור מדוע הדבר
נעשה ומה הייתה הבהילות הרבה לחקור את המערער באופן שבו נחקר".
מינץ אומר, שהוא צפה בחקירתו של הנער ומדובר ב"תמונה מטרידה ביותר": הוא נרדם שוב ושוב במהלך החקירה, החוקר העיר אותו בגערה והנער היה במצב בו אינו יכול לתת תשובות המצריכות מחשבה. חלק מהרשעתו נבע מהסתירות בין גרסתו באותה חקירה לבין גרסתו בבית המשפט - אף מינץ אומר שבנסיבות אלו, לא ניתן להתבסס על סתירות אלו. לדבריו, המחוזי גם לא נתן משקל מספק לקיומן של סתירות משמעותיות בין ההודעות הכתובות לבין מה שנאמר בפועל ותועד בווידאו.
לדעת מינץ, מדובר במחדלי חקירה חמורים, המצטרפים להחלטתו של המחוזי שלא לשמוע שוב את עדותה של המתלוננת כאשר הלמן החליפה במהלך הדיון את השופט
תאופיק כתילי, ומחייבים לזכות את הנער. כאמור, שופטי הרוב - שלא חלקו על קיומם של המחדלים מצד המשטרה - קבעו שהם אינם מצדיקים את זיכויו. את האנס ייצגו עוה"ד עו"ד שרון דניאלי ודנה שביט, את המדינה ייצגה עו"ד ורד חלאוה, ואת הנערה - עו"ד תמי קלנברג.