גדי ספיר, ששימש תשע שנים כנהגו של
אילן גילאון כאשר הלה כיהן כחבר כנסת, לא יועסק בידי הכנסת לאחר שגילאון לא נבחר לכנסת ה-23. כך קובע (27.3.20) נשיא בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, אייל אברהמי, בדחותו את בקשתו של ספיר לצו זמני עד להכרעה בתביעתו נגד פיטוריו.
גילאון, המרותק לכסא גלגלים, קיבל מן הכנסת נהג צמוד וספיר שימש בתפקיד במשך תשע שנים. עד שנת 2018 הוא הועסק בידי הכנסת, ולאחר מכן - במסגרת שינוי כולל בתחום זה - הוא עבר להיות מועסק בידי גילאון. מאחר שגילאון לא נבחר לכנסת ה-23, ביקש ספיר לקבוע שעל הכנסת להעסיק אותו כרכז תחבורה, וכאמור ביקש סעד זמני למניעת פיטוריו.
בדחותו את הבקשה הזמנית אומר אברהמי, כי מאחר שגילאון היה המעסיק האחרון של ספיר ולא הכנסת - הרי שלכאורה אין בסיס לכל טענותיו בתביעה העיקרית, ולכן אין מקום למתן הסעד הזמני. ייתכן שבהליך העיקרי יהיה מקום לבחון את חוקיות המהלך להעברת הנהגים מן הכנסת אל הח"כים, אך בשלב מקדמי זה - עומדת לכנסת חזקת תקינות המעשה המינהלי.
אברהמי מוסיף, כי סעד של אכיפת יחסי עבודה ניתן רק במשורה, ואין זה המקרה לנקוט בו. אומנם התוצאה של הפיטורין קשה מבחינתו של ספיר, אך העסקתו במשרת אמון ובשכר גבוה יותר הייתה פיצוי על העדר ביטחון תעסוקתי. אם ייקבע שפיטוריו היו פגומים, הוא יהיה זכאי לפיצוי, ולכן מאזן הנוחות נוטה לטובת הכנסת. ספיר גם לא הוכיח שהוא הופלה בשל גילו או לעומת עובדים אחרים שנקלטו בכנסת.
ספיר חויב בתשלום הוצאות בסך 4,000 שקל. נציגי הציבור אלי קדוש ואיריס שליט הסכימו עם אברהמי. את ספיר ייצגו עוה"ד רוקסנה שרמן-למדן ו
שרי אברמוב, ואת הכנסת - עו"ד
אביטל סומפולינסקי.