נגיד בנק ישראל, דוד קליין, חלק היום (ג', 30.3.04) על מדיניות הפחתת המסים של שר האוצר, בנימין נתניהו. זאת במסגרת מסיבת העיתונאים שערך הבנק המרכזי לרגל דוח בנק ישראל לשנת 2003, שהועבר לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת.

לדברי קליין, הפחתת מיסים תעמיד בספק את יכולת הממשלה לעמוד ביעד הגירעון בתקציב. קליין צופה שהממשלה תוכל לעמוד השנה ביעד הגירעון בתקציב (4% תמ"ג) - רק בתנאי שלא תוריד את שיעורי המס.

קליין אמר כי על הממשלה לשים דגש גדול יותר על הפחתת נטל החוב של ישראל ביחס לתוצר - במקום על הפחתת נטל המס בישראל ביחס לתוצר.

בהקשר זה, ציין הנגיד כי נטל המס בישראל עומד על כ-39% תוצר, שיעור דומה למקובל במדינות ה-OECD (מדינות המערב המפותחות) - בעוד שנטל החוב הממשלתי בישראל מגיע ל-105% תוצר, לעומת 78% בלבד במדינות ה-OECD.

הנגיד הדגיש כי הוא לא מתנגד להפחתות שיעורי המיסים שכבר הוחלט עליהם, ושחלקם עתיד להתבצע בהדרגה בשנתיים הקרובות: "הפחתות אלו היו במקומן, מאחר שנטל המיסים העקיפים בישראל הוא גבוה, והשיעור של מס ההכנסה השולי על יחידים עלה בשיעור תלול", אומר קליין. "מה שאני מתנגד אליו - זוהי החתירה של נתניהו להפחתת המיסים בעתיד", אמר קליין (ראו קישור בעניין זה).

לדברי קליין, ההמלצה להעתיק את הדגש מהפחתת נטל המיסים - להפחתת נטל החוב, נובעת מהסיבות הבאות: ראשית, הפחתת נטל החוב תקטין את שיעור הריבית במשק, ובכך תמשיך לעודד את ההשקעות, שצריכות להעלות כדי לתמוך בצמיחה.

שנית, אמר קליין, קיים צורך לשמר את יכולת הממשלה לטפל בהשלכות החברתיות של התוכנית הכלכלית. "הפחתת נטל החוב תקטין את תשלומי הריבית של הממשלה ותפנה יותר מקורות לטיפול נקודתי בנושאים חברתיים, עליהם יש לחשוב גם בקשר למדיניות המיסים", הוא הסביר.

תגובת משרד האוצר

במשרד האוצר אומרים בתגובה כי מדיניות הורדת מיסים היא אחד הצעדים המרכזיים להאצת תהליך הצמיחה במשק. "ברוח זו, עמדת המשרד היא כי אם הכנסות המדינה יגדלו מעבר לצפוי בתקציב המקורי - יש להחזיר כספים אלה לכיסי האזרחים, בכפוף לעמידה ביעדי הגרעון לשנים הבאות".

באוצר מדגישים כי אם תהיינה במהלך השנה הפחתות מיסים נוספות, הן תיועדנה להיטיב עם בעלי השכר הנמוך והבינוני, ולשפר את מצבן של אוכלוסיות אלה במטרה לצמצם את הפערים החברתיים-כלכליים במשק.

באשר לביקורת על המדיניות הכלכלית של הממשלה, אומרים באוצר כי מטרת התוכנית (שבנק ישראל עצמו חלק לה שבחים רק לפני מספר שבועות) היתה ועודנה לעודד מעבר של אוכלוסיות רבות מקצבאות לעבודה. "מהלך זה יביא בסופו של דבר לשיפור במצבם הכלכלי של האוכלוסיות החלשות במיוחד", אומרים באוצר.

קליין: ניכרת תפנית חיובית בפעילות הכלכלית במשק

קליין אמר היום כי לאחר שנתיים של ירידות, חלה במהלך שנת 2003 תפנית חיובית בפעילות הכלכלית: עליה בתוצר ובתוצר העסקי, בעיקר בשל הגידול ביצוא.

קליין כותב, כי בהתפתחויות הכלכליות ניכר הבדל בין המצב בתחילת השנה - לבין המשך השנה. "עד חודש מרס שררה אי-ודאות לגבי מחויבות הממשלה ליעדי הגירעון, שחברה אל אי הוודאות הביטחונית-מדינית ואל אי הוודאות לגבי תוצאות המלחמה בעירק.

"ואולם, החל ממרס, בעקבות פרסום תוכנית האוצר להבראת המשק, שנועדה להוריד את הגירעון התקציבי באמצעות קיצוץ בהוצאה השוטפת, פחתה אי-הוודאות במידה ניכרת. גורמים נוספים ששיפרו את מצב המשק הם אישור הערבויות מארה"ב, החידוש הזמני של התהליך המדיני (ה"הודנא"), ולאחר מכן - סיומה המהיר של המלחמה בעירק".

השיפור, קובע קליין, הביא לירידה חדה בפרמיית הסיכון של המשק, והתבטא בכל האינדיקטורים המוניטריים המרכזיים: ירידה בציפיות לאינפלציה וירידה בעקומי התשואות הנומינליים והריאליים. על-רקע זה, ובסיוען של התפתחויות חיוביות במשקי המערב, התאפשרה הורדה הדרגתית ומתמשכת של ריבית בנק ישראל", כותב קליין.

קליין מחמיא לממשלה על המהלך הנחוש של צמצום מספר העובדים הזרים, אשר לראשונה, לאחר שנים רבות, איפשר החלפת עובדים זרים בישראלים, במיוחד בענף הבנייה. קליין קורא להמשיך במהלך: לייקר את עלות העסקתם של העובדים הזרים ולנקוט בצעדי מדיניות שיתמרצו כניסה של בעלי הכנסה נמוכה לשוק העבודה.

קליין הביע שביעות רצון מירידת השכר שנרשמה בשירות הציבורי, אולם הוא קרא לממשלה לעשות צעד נוסף, ולהוריד את שיעור המועסקים במגזר הציבורי. הנגיד מציע לעשות זאת באמצעות משא-ומתן עם ארגוני העובדים, להשגת הסכם לטווח ארוך.

קליין קורא לממשלה למצות את פוטנציאל הצמיחה של המשק באמצעות המגזר העסקי, לשמור על יציבות המחירים, להוריד את משקל החוב הציבורי בתוצר ולשמור על יציבות החשבון השוטף של מאזן התשלומים. לדבריו, מדיניות כזאת של ממשלת ישראל תאפשר לשמור על שיעורי הריבית הנמוכים, ובכך תסייע בהגדלת ההשקעות.

הנגיד קורא להשקיע בתשתיות 20 מיליארדי ש"ח מדי שנה בחמש השנים הבאות - כמחצית מסכום זה בתחבורה היבשתית, בעיקר באמצעות חברות ממשלתיות ופרטיות.

קליין ממליץ להקים ועדת שרים לענייני תשתיות, שתאיץ את יישום הפרויקטים להסעה המונית. לדבריו, יש לכנס ישיבת ממשלה מיוחדת, שבה הגופים המבצעים בתחומי הכבישים, הרכבות, המים, החשמל, הגז ותחומי התשתית האחרים - יידרשו לדווח על התקדמות הפרויקטים.